רש"י – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להמאה ה-15
Nngnna (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 59:
 
ענוותנותו הרבה של רש"י נראית מתוך פירושו, ובעשרות מקומות בפירושו הוא אומר על פרטים מסוימים: "לא ידעתי".{{הערה|1=למשל:{{תנ"ך|בראשית|ל|יא}}; {{תנ"ך|ויקרא|ח|יא}}; {{בבלי|ברכות|כה|ב}}; {{בבלי|ביצה|טו|ב}}; {{בבלי|יומא|יט|א}}. [[עקיבא איגר#"גיליון הש"ס"|גיליון הש"ס]] ב[[מסכת ברכות]] דף כ"ה עמוד ב', בדיבור המתחיל "רש"י ד"ה מאן שמעת ליה וכו'" מפנה לכל המקומות ב[[תלמוד]] שרש"י כתב "לא ידעתי" או לשון דומה לזו.}}
 
==ייחוס==
עוד בימי חייו זכה רש"י להכרה בגדולתו, וזו הלכה והתעצמה לאחר מותו.{{הערה|אברהם גרוסמן, '''רש"י''', [[מרכז זלמן שזר]], 2006, עמ' 50–57}} רש"י לא נולד למשפחה מיוחסת, אך בעקבות תהילתו רבו המבקשים להתייחס אליו.{{הערה|אברהם גרוסמן, '''רש"י''', מרכז זלמן שזר, 2006, עמ' 58}}
 
ל[[ייחוס]]ו של רש"י ערך מיוחד בתחום הייחוס היהודי. רבים הם המחפשים את ייחוסם ל[[דוד המלך]], והמסורת מייחסת את המוצא מדוד לכמה אנשים ובהם רש"י. המסורת מייחסת את ההשתלשלות מדוד לרש"י באופן הבא: רש"י הוא נכדו של ר' אליקים, שהוא דור 31 מרבי [[יוחנן הסנדלר]], שהיה דור רביעי מ[[רבן גמליאל הזקן]], בן [[שמעון בן הלל|שמעון]] הנשיא, בן [[הלל הזקן]], מבני שפטיה בן [[דוד]] מלך ישראל.
 
אין לדעת עד כמה מבוססת מסורת זו על אמת היסטורית ועד כמה היא משאלת לב. המקור הידוע לייחוס זה הוא [[מגילת יוחסין]] עתיקה שנותרה בידי בני משפחת לוריא, ויש חוקרים{{מקור}} המראים כי רב בהּ הזיוף על האמת (וזאת ככל שמדובר בדורות שלאחר רש"י). רבים הם רבני אשכנז בכל התקופות המונים את ייחוסם מרש"י, ויש להניח כי כיום מונים צאצאיו מאות אלפי אנשים ואולי יותר.
 
שם המשפחה "טרייויש" ונגזרותיו כגון "טרויש", "דרייפוס" ועוד נחשב כסימן למוצא משפחתי הקרוב לרש"י, שכן בטעות חושבים שמקורו בעיירת מוצאו של רש"י, טרואה שבצרפת. אולם שם המשפחה טריויש נגזר משם העיר הגרמנית [[טריר]] בצרפתית (''Trèves'').{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Jona Schellekens|שם=?Descent from Rashi: a Mythological Charter|כתב עת=Avotaynu|כרך=19(3)|עמ=3-4}}}}
 
==אגדות==
שורה 84 ⟵ 75:
שילוב המדרש בפירוש המקרא, במקום ובמידה הנחוצה ללומד, מאפשר גם הבנת המקור המקראי ליסודות הלכתיים ולמדרשים (פעמים תוך ניתוח דיוק [[עברית מקראית|לשון המקרא]]). לפי האגדה המובאת על ידי רבי [[חיים יוסף דוד אזולאי]] ("החיד"א"), רש"י ישב 613 [[תענית|תעניות]], כנגד [[תרי"ג מצוות|613 מצוות]], לפני שכתב את חיבורו על המקרא.
 
פירושיו על ה[[נביאים]] וה[[כתובים]] הם פשטניים, אך נוטים עוד יותר ל[[מדרש]] אף יותר מהפירוש לתורה.
 
====דרכו של רש"י בפירושו לתורה====
שורה 142 ⟵ 133:
 
===גרסאות בתלמוד===
רש"י בפירושו ל[[תלמוד]] משנהמביא מדי פעם את נוסח שונה של התלמוד מזה שהיה מקובל לפניו, לעיתים בשל קושיות לימודיות שצצו ולעיתים בגלל כתבי יד אחרים שהיו ברשותו. את שינוי הגרסה ציין רש"י באותיות '''ה"ג = הכי גרסינן'''. רש"י לא שינה את נוסח התלמוד, אלאכתב בפירושו כתב שנראה לו שצריך לגרוס כך וכך. תלמידיותלמידים שבאו אחריו, ראו את פירושו, הלכו ושינו את נוסח התלמוד כדי שיתאים למה שכתב רבם. כך כותב [[רבנו תם]], נכדו של רש"י, על שינויי הגרסה בתלמוד, בהקדמתו ל[[ספר הישר לרבנו תם|ספר הישר]]: {{ציטוט|אנגלית=|מרכאות=כן|תוכן=ספר הישר קראתי בשם את הספר יען כל פקודי כל ישרתי בו שמועות הראשונות וגירסות הספרים אשר מעולם. כי ראיתים שותים מים הרעים לקראת מגיהי ספרים בלי שכר תרומת הלשכה ואיש לזרועו היו. כי הזריז הרי זה משובח. ואע"ג דלט רבינו גרשום מאור הגולה כל מאן דמשבש תלמוד הכי והכי תהוי לא נמנעו מלשבש. ולא די להם בגרסות הנראין פירוש לשבש כי אם דברי האמוראין והתנאין עצמן ולא ייתכן כן לכל יראי השם. '''כי גם רבינו שלמה אם הגיה גרסה בפירושיו הגיה. אבל בספרו לא הגיה. כי אם שותי מימיו הגיהו על פי פירושיו אשר לא מלאו לבו לעשות כן בחייו זולתי במסכת זבחים לבדה'''. ובדקתי ומצאתי בספרים שלו כי לא הוגהו מכתיבת ידו.|מקור=}}
 
כתוצאה מכך, בתלמוד שיש לפנינו כיום, הצעות הנוסח של רש"י וגרסת התלמוד זהות. אולם בכל מקום שבו נכתב בפירוש רש"י 'ה"ג', ישנו סימן לשינוי נוסח, ואפשר באמצעות ראשונים אחרים לדוגמה [[רבנו חננאל]], ה[[רי"ף]] ו[[רבנו תם]] לבדוק מה היה הנוסח המקורי בתלמוד לפני שעבר הגהה.
שורה 182 ⟵ 173:
ב[[שולחן ערוך]] נפסק שחובה להניח תפילין של רש"י, כיון שכך הוא מנהג העולם. ואכן בימינו נוהגים להניח תפילין של רש"י בכל קהילות ישראל. יש המניחים לאחר מכן עוד זוג תפילין לפי אחת השיטות האחרות. הנפוצה ביניהן, מלבד רש"י, היא שיטת רבינו תם.
 
== ייחוס ==
==משפחת רש"י==
עוד בימי חייו זכה רש"י להכרה בגדולתו, וזו הלכה והתעצמה לאחר מותו.{{הערה|אברהם גרוסמן, '''רש"י''', [[מרכז זלמן שזר]], 2006, עמ' 50–57}} רש"י לא נולד למשפחה מיוחסת, אך בעקבות תהילתו רבו המבקשים להתייחס אליו.{{הערה|אברהם גרוסמן, '''רש"י''', מרכז זלמן שזר, 2006, עמ' 58}}
 
ל[[ייחוס]]ו של רש"י ערך מיוחד בתחום הייחוס היהודי. רבים הם המחפשים את ייחוסם ל[[דוד המלך]], והמסורת מייחסת את המוצא מדוד לכמה אנשים ובהם רש"י. המסורת מייחסת את ההשתלשלות מדוד לרש"י באופן הבא: רש"י הוא נכדו של ר' אליקים, שהוא דור 31 מרבי [[יוחנן הסנדלר]], שהיה דור רביעי מ[[רבן גמליאל הזקן]], בן [[שמעון בן הלל|שמעון]] הנשיא, בן [[הלל הזקן]], מבני שפטיה בן [[דוד]] מלך ישראל.
 
אין לדעת עד כמה מבוססת מסורת זו על אמת היסטורית ועד כמה היא משאלת לב. המקור הידוע לייחוס זה הוא [[מגילת יוחסין]] עתיקה שנותרה בידי בני משפחת לוריא, ויש חוקרים{{מקור}} המראים כי רב בהּ הזיוף על האמת (וזאת ככל שמדובר בדורות שלאחר רש"י). רבים הם רבני אשכנז בכל התקופות המונים את ייחוסם מרש"י, ויש להניח כי כיום מונים צאצאיו מאות אלפי אנשים ואולי יותרויותר.
 
שם המשפחה "טרייויש" ונגזרותיו כגון "טרויש", "דרייפוס" ועוד נחשב בטעות כסימן למוצא משפחתי הקרוב לרש"י, שכן בטעות חושבים שמקורו בעיירת מוצאו של רש"י, טרואה שבצרפת. אולם שם המשפחההשם טריוישטרייויש נגזר משם העיר הגרמנית [[טריר]] בצרפתית (''Trèves'').{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Jona Schellekens|שם=?Descent from Rashi: a Mythological Charter|כתב עת=Avotaynu|כרך=19(3)|עמ=3-4}}}}
 
לרש"י נולדו [[בנות רש"י|שלוש בנות]]. הבכורה שבהן, יוכבד, נישאה לרבי [[מאיר בן שמואל]] ומהם נולדו חמישה נכדים: שמואל – הוא ה[[רשב"ם]], יעקב – הוא [[רבנו תם]] מ[[בעלי התוספות]], יצחק – הוא ה[[ריב"ם]], [[שלמה בן מאיר|שלמה]], שנפטר בצעירותו, ובת, מרים, שהייתה נשואה לרבי [[שמואל מוויטרי]] בן רבי [[שמחה בן שמואל מוויטרי]], מחבר [[מחזור ויטרי]], והיא אמו של [[ר"י הזקן|רבי יצחק הזקן]] מבעלי התוספות. בתו השנייה של רש"י, מרים, נישאה לרבי [[יהודה בר נתן]] (ריב"ן), ולהם נולד רבי יום-טוב. בתו השלישית נקראה רחל, ומלבד שנישאה לתלמיד חכם בשם אליעזר ונתגרשה ממנו, לא ידוע עליה דבר.