המקור הכהני – הבדלי גרסאות

* '''ספר דברים''' - דברים יב-כו מקור זה חובר לדעת ולהאוזן וממשיכיו במאה השביעית לפני הספירה. ידוע בשם "[[המקור הדברימי]]".

 

הדת ב[[ממלכת יהודה]] שלפני [[גלות בבל]], הייתה מרוכזת סביב [[קורבן (יהדות)|הקרבת קורבנות]] בבית המקדש בירושלים. הפולחן נוהל בידי [[הכהנים בני צדוק]] שנעזרו ב[[לוי (יהדות)|לויים]]. [[הכהנים בני צדוק]] היו הכהנים בירושלים אך במרכזי פולחן אחרים שלטו קבוצות אחרות. ב[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]] שהיה מרכז פולחני של [[ממלכת ישראל]], הייתה קבוצת כוהנים שעסקה בפולחן "עגל הזהב" שהיה נהוג בממלכת הצפון. עדות לפולחן העגלים בממלכת הצפון מצויה בנבואות [[הושע בן בארי|הושע]] שנאבק בפולחן ה[[סינקרטיזם|סינקריטיסטי]] של יהוה שרווח בימיו. הוא מחה נגד עירוב פולחן ה[[בעל (אל)|בעל]] עם הפולחן ל[[יהוה]] ויצא נגד פולחן העגלים. הוא כינה את העיר בית אל בכינוי הלעגני "עֶגְלוֹת בֵּית אָוֶן", וכוונתו הייתה שבית אל היא עיר העֶגְלוֹת, עיר שבה עובדים עֶגְלוֹת בלא הרף, עד שהיא הופכת לעיר של אָוֶן, עיר של מעשי תועבה ורשע. לאחר חורבן בית המקדש הראשון בשנת [[586 לפנה"ס]] בידי [[נבוזראדן]] שר צבאו של [[נבוכדנאצר]] מלך [[בבל]], אשר כבש את [[ירושלים]]. הגלו רוב ה[[הכהנים בני צדוק]] והמקדש ב[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]] הפך למרכז פולחן ליהודאים. קבוצת הכוהנים שהתגבשה אז ייחסה עצמה ל"בני אהרון"{{הערה|{{מטח|גליה סמו|עגל הזהב ופולחן העגלים|14189}}}}. לאחר ש[[הכהנים בני צדוק]] חזרו מ[[גלות בבל]] סביב שנת [[538 לפנה"ס]] הם ייסדו שוב את הפולחן בירושלים והחל מאבק בין שני הקבוצות. לבסוף בני צדוק חזרו לשלוט בכהונה אך אימצו את דמות אהרון כראשון הכוהנים, כפשרה וניסיון שילוב עם בני אהרון. סיפור [[קורח]] בספר בבמדבר, שחלק על דרך הנהגתם של [[משה]] ו[[אהרון]], ולבסוף נבלע באדמה, מסמל את העתיד לקרות למורד בכהונה לפי המקור הכהני{{הערה|כך מובן מן הכתוב בבמדבר טז', לב ובבמדבר כו', י'. אך הגמרא במסכת סנהדרין, דף קי' עמוד א', מביאה שתי דעות נוספות: האחת- קורח לא נענש כלל! והשנייה- קורח גם נשרף באש (יחד עם 250 הנשיאים) וגם נבלע באדמה (יחד עם בני ראובן).}}.