ביטוי משוכל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ הסרת קישורים עודפים
שורה 1:
'''[[הגייה|ביטוי]] משׂוּכָּל''' ("משוכל" פירושו מוצלב או מהופך{{הערה|ראו [[wikt:שכל#שִׂכֵּל|בוויקימילון]]}}) הוא שיבוש מכוּון או לא מכוון ב[[איות]] ו[[הגייה|הגיית]]והגיית [[מילה (בלשנות)|מילים]], [[צירוף (בלשנות)|צירופים]] או [[משפט (בלשנות)|משפטים]]. שימוש בביטויים משוכלים נעשה לרוב כ[[שעשועי לשון|שעשוע לשוני]].
ב[[אנגלית]] תופעה זו מכונה '''סְפּוּנריזם''' (spoonerism), על שמו של [[ויליאם ארצ'יבלד ספונר]], [[מרצה בכיר]] ב[[אוניברסיטת אוקספורד]], ששמו יצא לפניו כנוטה להרבות בביטויים משוכלים.
 
==היסטוריה==
השם האנגלי לתופעה מרמזת על יִיחוסהּ לספונר, אך אין בכך ממש. ב[[היסטוריה]] מתועדות תופעות של שיבושי [[שפה|לשון]] עוד מ[[המאה השתים עשרה]]{{הערה|שם=נחמן|1=[[נחמן גרשונוביץ]], [http://www.notes.co.il/nachman/50084.asp ספונריזם - תופעת ה'שבורית זכוכה'] באתר "ספרא וסייפא 2.0"}}. ב-[[1662]] השתמש בהן ה[[סופר]] ה[[רנסאנס]]י [[הנרי פיצ'אם]]. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] התפשטה התופעה{{הערה|שם=נחמן}}, והשימוש בה הפך מקובל כסוג של [[הומור]] [[חברתי]]. ה[[היסטוריון|היסטוריונים]] וה[[בלשן|בלשנים]] חלוקים אשר לשאלה מתי – ומדוע – החלה התופעה לצבור תאוצה. מסופר שגם [[נשיא ארצות הברית]] [[אברהם לינקולן]] השתמש בביטויים משוכלים ל[[שעשועי לשון|שעשוע]] והומור.
 
ויליאם ספונר, שהיה איש מוערך בסביבתו, עורר גיחוך כשהשתמש לעיתים בשיבושי לשון. אך ביטויים רבים שנקשרו לשמו אינם שיבושים שהוא המציא, וודאי שייחוס התפשטות התופעה לספונר אינו נכון. ה[[סטודנט]]ים של [[אוניברסיטת אוקספורד]] השתעשעו בהמצאת שיבושים שונים בעקבות ספונר, וכך פשטה התופעה גם מחוץ לכותלי האוניברסיטה. כשסטודנטים ביקשו שירצה על נושא מסוים היה נוהג לעיתים להגיב: "אתם לא רוצים [[הרצאה]], אלא לשמוע שוב שיבושי לשון שלי". מכל מקום, הפרסום שלפיו ספונר הוא האחראי להתפשטות התופעה אינו נכון, וספונר עצמו התנער מכך.
שורה 15:
 
==ראו גם==
 
*[[שיכול עיצורים]]