מלחמת החזיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קוורטה (שיחה | תרומות)
קוורטה (שיחה | תרומות)
←‏תקרית החזיר: תיקון מידע לפי הערך האנגלי
שורה 13:
שלוש עשרה שנים בדיוק לאחר חתימת ההסכם, ב-[[15 ביוני]] [[1859]], הובילה העמימות במיקום הגבול אל סף עימות ישיר. ליימן קאטלר, חוואי אמריקני, ירה בחזיר שאכל את הירקות בגנו שב[[איי סן חואן]]. חזיר זה היה שייך לאירי שהיה מועסק ב[[חברת מפרץ הדסון]]. בחילופי הדברים שקדמו לירי אמר קאטלר לאירי "שמור את חזיריך הרחק מתפוחי האדמה שלי" והאירי השיב "שמור את תפוחי האדמה שלך הרחק מחזירי". השלטונות הבריטים רצו לאסור את קאטלר, והחוואים האמריקנים קראו להגנה הצבאית של ארצות הברית.
 
בריגדיר-גנרל [[ויליאם ס. הארני]], ראש מחלקת אורגון (הפיקוד הצבאי שהיה אחראי על צפון-מערב ארצות הברית), שלח 66 חיילים אמריקנים תחת פיקודו של קפטן [[ג'ורג' פיקט]] לאי סן חואן. בתגובה שלח מושל ונקובר, [[ג'יימס דאגלס]], שלוש ספינות מלחמה בריטיות לאזור, בפיקודו של קפטן ג'פרי הורנבי. המצב המשיך להחמיר ובספטמבר עמדו 461 אמריקנים חמושים ב[[תותח]]ים אל מול שלוש ספינות מלחמה ולהן 6070 תותחים וצוות בן 2,140 איש. הצדדים השכילו שלא לירות את הירייה הראשונה, על מנת שלא "לערב שתי אומות גדולות במלחמה על חזיר מת". המפקדים משני הצדדים קיבלו אותן פקודות מהממונים עליהם: הגנו על עצמכם, אך לא תיזמו פעולה התקפית. במשך מספר ימים החליפו הצדדים עלבונות וניסו לגרום לצד השני לירות את הירייה הראשונה, אך ללא הועיל.
 
בספטמבר שלח [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'יימס ביוקנן]] (אשר כיהן כ[[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה]] בממשלו של פולק והוביל את המשא ומתן על הסכם אורגון) את הגנרל [[וינפילד סקוט]] למשא ומתן עם המושל הבריטי על מנת לפתור את המשבר. שני הצדדים הסכימו להסיג את צבאותיהם מן האי, ולהשאיר כוח אדם סמלי. "המחנה הבריטי" נוסד על חופו הצפוני של האי סן חואן, ו"המחנה האמריקני" נוסד בדרומו. עד היום מועלה [[דגל בריטניה]] על "המחנה הבריטי" מדי יום על ידי שומרי הפארק מטעם ממשלת ארצות הברית, וזהו אחד המקומות המעטים בהם מתירה ארצות הברית לעובדיה להניף דגל זר בתחומה.