יהושע בלאו – הבדלי גרסאות

יהושע בלאו נולד ב[[טרנסילבניה]] ב[[קלוז'-נאפוקה|קלוז']] (קולוז'וואר, קלאוזנבורג) לד"ר פנחס פאול בלאו, שהיה סוחר ועיתונאי, ולסימה גרינפלד. אחותו היא הבוטנאית [[קלרה חן]]. הוא גדל במשפחה דתית ולמד בארבע הכיתות הראשונות בבית הספר העממי היהודי ה[[יהדות ניאולוגית|ניאולוגי]] בקלוז', ושנתיים כתלמיד פרטי בגימנסיה היהודית ב[[בודפשט]]. כשהיה בן 12, עברה המשפחה ל[[אוסטריה]] והתגוררה בבאדן ביי וין (Baden bei Wien), שם עסק האב בעיקר בעבודה עיתונאית. בלאו למד בגימנסיה המקומית וסיים את מבחני הבגרות בהצטיינות ב-[[1937]]. אז עברה המשפחה ל[[וינה|ווינה]] והוא התחיל את לימודיו ב[[ערבית]] ב[[אוניברסיטת וינה]] ואת לימודי ה[[רבנות]] ב[[בית המדרש לרבנים בווינה|בית המדרש לרבנים המקומי]]. במרץ [[1938]] פלש [[היטלר]] ל[[אוסטריה]], ומשפחת בלאו (ההורים, אחותו הצעירה, לימים [[קלרה חן]], פרופסור ל[[בוטניקה]] באוניברסיטה העברית, והוא) הצליחה לעזוב את [[אוסטריה]]. המשפחה עזבה ב-[[8 ביוני]] [[1938]] בעזרת הדרכונים הרומניים שברשותה. הם נסעו ל[[טריאסט]] שב[[איטליה]], ואחר כך עלתה כעבורוכעבור חודש וחצי באופן חוקיעלו ל[[ארץ ישראל]]. ההורים קיבלו מהשלטונותעל הבריטייםסמך [[סרטיפיקט]] כ"בעלי הון", בעודשל יהושעההורים, קיבלוסרטיפיקט סרטיפיקטסטודנט כסטודנטלבלאו.

המשפחה התיישבה ב[[תל אביב]], ויהושע בלאו קיבל תחילה שיעורים פרטיים לתלמוד ובלילות למד לבד עברית וערבית. בהמשך נרשם ללימודים באוניברסיטה העברית. באביב [[1942]] קיבל את התואר מוסמך בשפה וספרות [[ערבית]] כחוג ראשי וב[[מקרא]] ובלשון [[עברית]] כחוגים משניים. בשנים [[1955]]-[[1942]] הורה בבתי ספר תיכוניים, בתחילה בגימנסיית מוריה והגימנסיה העירונית הדתית ב[[תל אביב]] ואחרי-כן בסמינר מזרחי לבנים ב[[ירושלים]]. ב-[[1945]] נשא לאישה את שולמית לבית חביב, מורה. לזוג שני ילדים, בן ובת. בינואר [[1950]] קיבל יהושע בלאו תואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית על עבודתו 'דקדוק [[ערבית יהודית|הערבית-היהודית]] של [[ימי הביניים]] בעיקר על סמך טקסטים בלתי-ספרותיים' בהדרכתו של [[דוד צבי בנעט]]. מורהו החשוב השני היה [[יעקב פולוצקי]] מהחוג ל[[בלשנות]]. בשנת 1954 החל להעביר פינה ברדיו בנושא הלשון העברית{{הערה|{{חרות||יום ברדיו|1954/10/26|00305}}{{ש}}{{חרות||ברדיו|1954/12/07|00308}}}}.

החל מ-[[1956]] לימד [[עברית]] ובלשנות [[שפות שמיות|שמית]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] וב-[[1957]] הצטרף לחוג לשפה וספרות ערבית ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ולימד בו עד פרישתו ב-[[1987]]. ב-[[1960]] הועלה לדרגת [[מרצה]] בשפה וספרות ערבית{{הערה|{{דבר||העלאות באוניברסיטה העברית|1960/12/21|00624}}}} ב-[[1966]] נתמנה ל[[פרופסור מן המניין]].