הר חרמון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של קרמבסטון (שיחה) לעריכה האחרונה של CalBaker
מ הסרת קישורים עודפים
שורה 28:
דעה נוספת היא שמקור השם בהוראה קרובה במשמעותה של אותו שורש: דבר קדוש. ההר נחשב כמקום קדוש, וה[[אמורי (עם)|אמורים]] הקימו מקדש ל[[גד (אל)|בעל גד]] ב[[בקעת הלבנון]] למרגלות ההר{{הערה|({{תנ"ך|יהושע|יב|ז}}, ו{{ תנ"ך|יהושע|יג|ה}}).}}. משום כך נקרא גם ההר עצמו "בעל חרמון": {{ציטוטון|"חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וְכָל הַכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי וְהַחִוִּי יֹשֵב הַר הַלְּבָנוֹן '''מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן''' עַד לְבוֹא חֲמָת}}{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ג|ג}}.}}.
 
לפי [[הספרים החיצוניים|הספר החיצוני]] [[ספר חנוך א'|חנוך א]] מקורו בשבועת בני השמיים והחרמתם (התחייבותם בשבועה) לשאת נשים מבנות האדם:
"וַיְהִי כִּי־רַבּו בְנֵי־הָאָדָם בַּיָּמִים הָהֵם וּבָנוֹת יָפוֹת וְנָאוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם׃ וַיִּרְאוּ אוֹתָן הַמַּלְאָכִים בְּנֵי־הַשָּמַיִם וַיַּחְמְדוּ אוֹתָן וַיְדַבֵּר אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ לְכָה נִבְחֲרָה־לָּנוּ נָשִׁים מִבְּנוֹת הָאָדָם וְנוֹלִידָה־לָּנוּ בָנִים׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שַׁמְחֲזַי וְהוּא נְשִׂיאָם יָרֵאתִי פֶּן־תְּמָאֲנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וְהָײִתִי אֲנִי לְבַדִּי נוֹשֵׂא הֶעָוֹן הַגָּדוֹל׃ וַיַּעֲנֻהוּ כֻלָּם וַיֹּאמְרוּ הִשָּבַע נִשָּבַע כֻּלָּנוּ וְהִתְקַשַּרְנוּ בְחֵרֶם כֻּלָּנוּ בֵּינוֹתֵינוּ לְבִלְתִּי סוּר מִן־הָעֵצָה הַזֹּאת וּבָהּ נַעֲשֶׂה אֶת־הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה׃ אָז נִשְׁבְּעוּ כֻלָּם יָחַד וַיִתְקַשְּרוּ בֵינֵיהֶם בְּחֵרֶם׃ וַיִּהְיוּ כֻּלָּם מָאתַיִם מַלְאָך וַיֵּרְדוּ בִימֵי יֶרֶד עַל־רֹאשׁ הַר־חֶרמוֹן '''וַיִּקְרְאוּ לָהָר חֶרמוֹן כִּי בוֹ נִשְׁבְּעוּ וְהֶחֱרִימוּ בֵינֵיהֶם'''׃" (חנוך א', פרק ו' פסוקים א'-ו').
 
שורה 43:
 
מאזור מוצבי החרמון יורדות שלוש שלוחות לעבר עמק החולה:
*'''כתף שיאון''' ([[הר דב]]) - אחת הפסגות מכונה בשם [[הר בין הבתרים]] ובה לפי אחת מהמסורות התרחש מאורע [[ברית בין הבתרים]] המסופר בספר בראשית.
*'''שלוחת שִׂריון''' - במרכז.
*'''כתף חרמון''' - מדרום מזרח.
נחל שיאון מפריד בין כתף שיאון לשלוחת שריון. נחל גובתה מפריד בין שלוחת שריון לכתף חרמון.
*'''מסלע''' - החרמון כולו הוא סלעי גיר קדומים מ[[יורה (גאולוגיה)|תקופת היורה]].
 
*'''מסלע''' - החרמון כולו הוא סלעי גיר קדומים מ[[יורה (גאולוגיה)|תקופת היורה]].
*'''עיצוב הנוף''' - בחרמון המשקעים יורדים מוצקים, ולפיכך אין [[סחיפה]]. הגורם המעצב את הנוף בחרמון הוא ה[[המסה]]. מי המסת השלגים מחלחלים לתוך ההר וממסים את הסלע בפעולה הידועה בשם [[קרסט]]. מי ההפשרה יוצאים ב[[מעיין|מעיינות]] גדולים למרגלות החרמון, על ההר עצמו אין מקורות מים.
 
שורה 107 ⟵ 106:
[[קובץ:Glaucium Oxylobum on Mt. Hermon.JPG|250px|ממוזער|שמאל|פרגה קרחת בגבעת הקרב בחרמון]]
*'''[[פלורה|צומח]]''' - צמחיית ההר מתאימה להרים רמים. ידועה תופעת ה[[חיגור]] לפי גובה. בכל גובה גדלים צמחים המתאימים לתנאי ה[[אקלים]] בגובה זה, בחלקו הגבוה (מעל 1,800 מ') אין כלל [[עץ|עצים]] אלא רק [[עשבוניים]] ו[[שיח]]ים נמוכים{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=יואל ויזל|שם=החי והצומח של ארץ ישראל|מו"ל=משרד הבטחון - החברה להגנת הטבע|שנת הוצאה=1984|עמ=124-126}}}}. צומח זה נקרא [[צומח כרקוצי]] או בלועזית צומח טרגקנטי. עקב גובהו של ההר הגידול והפריחה מתחילים בראש ההר באוגוסט, במקום באביב (בחודש מרץ באזורים הנמוכים יותר). בהר הבתרים ישנם עצי [[אלון מצוי]] מהגדולים בארץ, בעמק דובדבן גדלים שיחי דובדבן מהמין [[דובדבן שרוע]].
 
*'''[[פאונה|חי]]''' - בין הציפורים המקננות [[אירניה]], [[סיטת הצוקים]], [[ירגזי החרמון]] ו[[סלעית אירופית]]. בנוסף, זהו המקום המומלץ ביותר לציפייה ב[[דרורית קצרת-אצבעות]]. החרמון משופע במיני [[פרפר]]ים, מהם 23 ייחודיים לשמורת החרמון, מבין ה[[חלזונות]] נמנים ה[[חביונית המזרחית]] ו[[חשופית מוארכת]] שלא נצפו דרומית לחרמון, בין הזוחלים [[נחש ארסי]] ([[צפע החרמון]]) ונחשים לא ארסײם ([[כרכן הקרינים]] ו[[שלון הקולר]]) הייחודיים להר. בין הלטאות ניתן למנות את ה[[לטאה חרמונית|לטאה החרמונית]] ו[[שממית החרמון]], שהיא מין [[אנדמיות (טקסונומיה)|אנדמי]] לחרמון, ומבין ה[[יונקים]] את [[סנאי זהוב|הסנאי הזהוב]]. בעבר חיו בחרמון פרטים של [[דב סורי]] אך האחרון בהם ניצוד בשנת [[1917]]. בימי ה[[צלבנים]] ניצודו אחרוני ה[[אריה אסייתי|אריות האסייתים]] שחיו בחרמון.
 
שורה 122 ⟵ 120:
 
===מסלע===
רובו של החרמון בנוי מ[[אבן גיר]]. [[בליה]] נמרצת הסירה את ה[[שכבה (גאולוגיה)|שכבות]] העליונות ו[[מחשוף (גאולוגיה)|חשפה]] שכבות שמקורן ב[[יורה (גאולוגיה)|יורה]], לפני 200–145 מיליון שנה. המשכן של שכבות אלה נמצא ב[[רמת הגולן]], בעומק של כקילומטר מתחת לגובה [[פני הים]] – עובדה המדגישה את עוצמת הקימוט שיצר את הקמר. בשכבות סלעי ה[[אבן גיר|גיר]]הגיר השונות נראים [[מאובן|מאובנים]] רבים ושונים: [[קיפוד ים|קיפודי ים]], [[אמוניטים]], [[אלמוג]]ים, [[צדפות]] ו[[חילזון|שבלול]]ים. [[המסה|מסיסות]] הגיר וריבוי המשקעים באזור החרמון תרמו להתפתחות מבנים [[קארסט|קארסטײם]] שונים: [[דולינה|דולינות]] – שקעי המסה רדודים, [[טרשונים]], מחילות המסה ו[[מערה|מערות]] – שחלקן הן [[מערת נטיפים|מערות נטיפים]].
 
למרגלות החרמון מצויות שכבות צעירות יותר מתקופת [[קרטיקון תחתון]], החושפות פעילות [[טקטוניקת הלוחות|טקטונית]] ו[[געשיות|געשית]] רבה, בנוסף לבליה עזה. במקום קיימים [[דייק|דײקים]] – [[מחדר פלוטוני|מחדרים פלוטונײם]] שחדרו לשברים ולסדקים בתוך ה[[סלע]]. [[סביבת היווצרות#גופי חדירה פלוטוניים|גופי חדירה]] אלה מתפרקים בתהליכים הדרגתײם של בליה ו[[סחיפה]], ובמקומם נוצרים סדקים המובילים מי גשמים והפשרת שלגים לתוך סלעי הגיר, המשמשים [[אקוויפר]] – [[אקוויפר החרמון]] – וכולאים את המים מעל לשכבה הגעשית המשמשת כ[[אקוויקלוד]].
שורה 135 ⟵ 133:
*[[העיר האבודה]] - אתר קדום
*[[הר אגס]] - פסגה בכתף שיאון
*[[הר בין הבתרים]] - אתר קדוש - לפי המסורת כאן התקיים מעמד [[ברית בין הבתרים]]
*[[הר כחל]] - פסגה בשלוחה המרכזית של דרום החרמון
*חוות מע'ר [[שבעא]] - שתי חוות קדומות
שורה 146 ⟵ 144:
*[[נחל גלשון]] - אפיק הנשפך לנחל גובתה
*[[נחל זבדים]] - ראשו ליד [[כפר רמתא]] ונשפך לנחל שיאון
*[[נחל סנאים]] - אפיק הנשפך לנחל שיאון, לידו יישוב קדום
*[[נחל ערער]] - ראשו ליד התחנה התחתונה של אתר הסקי, נשפך לנחל שיאון
*[[נחל שיאון]] - ראשו ליד מוצב החרמון הסורי, נשפך לנחל חרמון
שורה 162 ⟵ 160:
החרמון נכבש מסוריה על ידי כוח [[צה"ל]] שהונחת ב[[מסוק]]ים בתום [[מלחמת ששת הימים]]. במקום הוקם [[מוצב]] מבוצר - [[מוצב החרמון]], שנועד לתת התרעה ומידע ל[[חיל האוויר הישראלי|חיל האויר]] ול[[אגף המודיעין]].
 
בפרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] כבשו כוחות [[הקומנדו הסורי|קומנדו סוריים]] את המוצב (ראו: '''[[הכיבוש הסורי של החרמון]]'''), ושבו חלק ניכר מהחיילים ששהו בו. חלק אחר מן החיילים הצליח לברוח בחסות החשכה. ניסיון ראשון לכיבוש מוצב החרמון בחזרה נעשה ב-8 באוקטובר על ידי כוח [[חטיבת גולני]]. הניסיון נכשל בעיקר עקב מחסור בלוחמים והכוח קיבל הוראה לסגת לאחר שאיבד 25 מלוחמיו. לקראת סוף המלחמה נעשה מבצע משולב לכיבוש החרמון על ידי חטיבת גולני שטפסה במעלה ההר לכיבוש המוצב הישראלי וכוח משולב של [[חטיבה 226]], חטיבת צנחנים במילואים, אשר הונחתה ממסוקי [[CH-53 סי סטאליון|יסעור]] וכבשה מאחור את ה"חרמון הסורי". לכוח גולני היו 55 הרוגים{{הערה|מספר ההרוגים הכולל בשני ניסיונות כיבוש החרמון ובקרב סואץ הוא 80 כ"א}}, וביקורת רבה הוטחה בצה"ל על הדרך שבה לחמה חטיבת גולני בחרמון. בעקבות קרב זה קיבל החרמון את הכינוי "[[העיניים של המדינה]]".
 
לאחר המלחמה, בעקבות [[חיל ההנדסה במלחמת יום הכיפורים#פריצת הדרך לשיא החרמון|פריצת ציר וכיבוש שיא החרמון]] בידי [[חיל ההנדסה הקרבית|חיל ההנדסה הישראלי]], הועבר "החרמון הסורי" לשליטת ה[[או"ם]].
שורה 189 ⟵ 187:
*'''[[כל מקום ואתר]]''' התשל"ח, [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]] ו[[הוצאת כרטא]]
*[[עמנואל הראובני]], '''קום התהלך בארץ'''.
 
*[[צבי אילן]], '''ארץ הגולן – מדריך למסייר ולמטייל''', הוצאת [[עם עובד]], 1968, הוצאה מורחבת 1977
*[[שמעון דר]], תולדות החרמון, הקיבוץ המאוחד 1994.
שורה 197 ⟵ 194:
*[http://www.bio.huji.ac.il/upload/H171-C%20%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F.pdf הגאוגרפיה של החרמון] מאת [[אבי שמידע]]
*[http://www.inature.info/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F שמורת החרמון] - מאתר הטיולים "[http://www.inature.info טבע ונופים בישראל]".
*[http://www.bet-alon.co.il/info/site_details.php?site_id=416 בית יגאל אלון]
*[http://www.shezaf.net/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%A9-%D7%90%D7%A4%D7%A1.-%D7%97%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F.html צור שיזף, מדריך ישראל, להרגיש אפס. חרמון]
*[http://www.tiuli.com/track_info.asp?track_id=42 החרמון] - מסלול טיול מפורט מאתר [http://www.tiuli.com טיולים בארץ]
*{{קתדרה|ישראל רוזנסון|גפנים בחרמון – עדויות בפיוט ארץ-ישראל ליישוב יהודי באזור החרמון|46.3|46, דצמבר 1987, עמ' 193-191}}
*[http://www.archives.mod.gov.il/pages/Exhibitions/snow/snow.asp תערוכה על יחידת האלפיניסטים בחרמון באתר ארכיון צה"ל]