אחאב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון הערות |
מ סקריפט החלפות (אחר כך), אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות הערת שוליים, "בגלל ש..." -> "משום ש...", "למרות ש..." -> "אף על פי ש..." |
||
שורה 2:
{{מנהיג
| שם = אחאב
| תאריך לידה =
| תאריך פטירה = [[852 לפנה"ס]]
| מקום פטירה = [[רמות גלעד]], [[ממלכת ישראל]]
שורה 16:
|סגן=
|מנהיג דת בתקופה=[[יהוא בן חנני]], [[אליהו הנביא]] ו[[מיכיהו בן ימלה]]
|הקודם בתפקיד=[[עמרי]]
|הבא בתפקיד=[[אחזיה (מלך ישראל)|אחזיה]]
}}
| שם השושלת = עמרי
| תואר = [[מלך ישראל]]
| כינוי =
| אב = [[עמרי]]
| אם =
| צאצאים = [[אחזיה (מלך ישראל)|אחזיה]], [[עתליה]], [[יורם (מלך ישראל)|יורם]]
| יורש העצר = [[אחזיה (מלך ישראל)|אחזיה]]
שורה 29:
'''אַחְאָב''' היה מלך ב[[ממלכת ישראל]], בנו של [[עמרי]] [[מלכי ישראל|מלך ישראל]]. היה שותף למלוכה בשנים 873 עד 871 לפני הספירה ומלך בשנים 871 עד 852 לפני הספירה. דגל במדיניות של שלום, פיוס ושיתוף פעולה עם המדינות השכנות. כך למשל חמל על אויבו [[בן הדד השני]], מלך [[ארם דמשק|ארם-דמשק]], וזכה לעדיפות בקשרים מסחריים איתו. על ימי מלכותו מסופר בהרחבה ב[[ספר מלכים|ספרי מלכים]] אך המקרא מתמקד בעיקר בחטאיו הדתיים וביחסים בינו לבין [[אליהו]] הנביא, ופחות במדיניות החוץ בימיו. לדוגמה, המקרא מתעלם מ[[קרב קרקר]] שבו עצרה ברית מלכים בהשתתפות אחאב את הפלישה האשורית.
בימיו התהדקה הברית עם הצידונים בעקבות נישואיו ל[[איזבל]], בתו של [[אתבעל|אתבעל מלך צידונים]]
אחאב היה מצוי בעימות תמידי עם [[ארם דמשק]], בה מלך אז בן-הדד השני, ולבסוף הוא נהרג בקרב נגדו ב[[רמות גלעד]].
שורה 37:
==מקור שמו ==
הוראת השם "אחאב" שנויה במחלוקת. יש מפרשים שמשמעות השם היא "אחי האב". כלומר, הדוד מצד האב (ובדומה לכך השם ב[[סורית]]: אחא-דאבוהי. ב[[תלמוד]] מופיע שם זה כ"אחדבוי"). כאשר השם בא להדגיש את דמיון הרך הנולד לדודו. לעומת זאת, טוען [[יוהאן יאקוב שטאם]] שהשם בא להדגיש שהילד הוא תמורה לאחיו המנוח של האב. לפי חוקרים אחרים, השם אחאב הוא [[שם תאופורי]] כאשר "אח" הוא כינוי לאל
בתלמוד הבבלי{{הערה|1=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת סנהדרין]], דף ק"ב עמ' ב}} נדרש שמו של אחאב באופן הבא: '''אח''' - אח לשמיים ו'''אב''' - אב לעבודה זרה.
שורה 44:
[[קובץ:Achav_palace_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרידים מיסודות ארמון אחאב בשומרון (למעלה)]]שמו של אחאב נמצא ב[[כתובת שלמנאסר]] השלישי ב[[אכדית]] "אחאב הישראלי", וכן בחותמת עברית שנמצא ב[[תל לכיש|לכיש]] "לשבנא אחאב".
צורה אחרת של השם מופיעה על [[בולה]] ב[[עיר דוד]] שמכילה את הכתובת "לאחיאב בן מנחם"
== דמותו של אחאב במקרא ==
המקרא מחשיב את אחאב לאחד מגדולי המלכים החוטאים, כיוון שבימיו חדר לראשונה פולחן דתי זר לישראל בעידוד ותמיכה ממלכתית. אחאב בנה מקדשים ל[[בעל (אל)|בעל]] ול[[אשרה (אלה)|אשרה]], ומימן מאות מנביאיהם בחצר מלכותו. איזבל אשתו, שהייתה נסיכה צידונית, קידמה את הפולחן הכנעני באופן אקטיבי ואלים ורדפה את נביאי ה'. בימיו גם נבנתה מחדש העיר יריחו על ידי [[חיאל בית האלי|חיאל בית העלי]], למרות הקללה שהטיל [[יהושע בן נון]] על מי שיבנה אותה, לאחר שנכבשה בתחילת [[התנחלות השבטים|כיבוש הארץ]]<ref>חטאיו הרבים מתוארים במלכים א', טז כט-לד. </ref>.
בשל חטאיו נגזרה על הממלכה בצורת קשה במשך שלוש שנים, ובסופה ערך אליהו הנביא [[אליהו ונביאי הבעל בכרמל|מעמד לאומי בהר הכרמל]] להוכחת אפסותו של הבעל, אל הגשם והסערה הכנעני, ולהראות לעם את כוחו הבלעדי של אלוהי ישראל.
שורה 55:
למשמע נבואתו של אליהו נכנע אחאב ועשה [[תשובה (יהדות)|תשובה]], וכתוצאה מכך דחה ה' את חורבן ביתו לימי בנו, אך עונשו הפרטי על רצח נבות נותר בעינו<ref>{{תנ"ך|מלכים א|כא|כח|כט}}</ref>. ואכן, אחאב נהרג בקרב נגד ארם ברמות גלעד, באופן שהגשים את נבואתו של אליהו במלואה<ref>'''לז''' וַיָּמָת הַמֶּלֶךְ, וַיָּבוֹא שֹׁמְרוֹן; וַיִּקְבְּרוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ בְּשֹׁמְרוֹן. '''לח''' וַיִּשְׁטֹף אֶת-הָרֶכֶב עַל בְּרֵכַת שֹׁמְרוֹן, וַיָּלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת-דָּמוֹ, וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ - כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֵּר.</ref>. מותה של איזבל והשמדת בית אחאב התגשמו בימי בנו [[יורם (מלך ישראל)|יהורם]]<ref>מלכים ב', פרקים ט'-י'</ref>.
[[קובץ:Weltchronik Fulda Aa88 327v detail.jpg|שמאל|ממוזער|253x253px|[[אליהו הנביא]] מול אחאב, איור משנת 1350 לערך.]]
עם זאת, אחאב מצטייר כדמות אמביוולנטית ומורכבת מאוד, ומופיעים בו גם נקודות זכות רבות.
במהלך מלחמותיו בארם נועץ אחאב בזקני העם ושמע להוראות הנביאים<ref>מלכים א' פרק כ'</ref>. השמות שנתן לילדיו - אחז'''יה''', '''יהו'''רם ועתל'''יה''' - משקפים את נאמנותו לדת ישראל. גם משרתו הבכיר המופקד על ביתו, [[עובדיהו]], תואר במקרא כ"ירא ה' מאוד", ומיוחסת לו הצלה של מאות מנביאי ה'<ref>וַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת; וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת ה' מְאֹד. וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי ה' וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִיאִים וַיַּחְבִּיאֵם חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וְכִלְכְּלָם לֶחֶם וָמָיִם" (מלכים א, יח ג-ד).</ref>. לקראת מעמד הר הכרמל שמע אחאב להוראות אליהו וקיבץ את כל ישראל להר הכרמל<ref>מלכים א, יח יט-כ</ref>, למרות שניסה במשך שנים לאתר את אליהו ולהרגו. גם במהלך המעמד עצמו אחאב לא מנע מאליהו להשפיל את נביאי הבעל שתחת חסותו, ואף לא התערב כשאליהו הרג אותם<ref>לאחר שירד אליהו מהר הכרמל ושחט את נביאי הבעל בנחל הקישון פנה לאחאב ואמר לו 'עלה',
{{ציטוט| תוכן=וַיְהִי עַד-כֹּה וְעַד-כֹּה, וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל; וַיִּרְכַּב אַחְאָב וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה: וְיַד ה' הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ, וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד-בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה. | מקור=מלכים א' י"ח, מ"ה-מ"ו. |אנגלית=}}גם בחטאו הגדול שעליו נחרץ דינו למוות - רצח נבות - אחאב לא היה מעורב באופן ישיר אלא רק העלים עין ממעשי אשתו. ולא עוד, אלא שלאחר שאליהו הוכיחו על הרצח אחאב קיבל מיד את אשמתו ונכנע, דבר נדיר מאוד בין המלכים המקראיים שהוכחו על ידי הנביאים, ושותפים לו רק דמויות מופת כ[[דוד]] ו[[חזקיהו|חזקיה]].
אחאב גם מתאפיין שוב ושוב בדאגה לעמו. בימי הבצורת הוא משתתף בעצמו בחיפוש מזון יחד עם עבדיו<ref>"וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל-עֹבַדְיָהוּ, לֵךְ בָּאָרֶץ אֶל-כָּל-מַעְיְנֵי הַמַּיִם וְאֶל כָּל-הַנְּחָלִים; אוּלַי נִמְצָא חָצִיר וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד, וְלוֹא נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה. '''ו''' וַיְחַלְּקוּ לָהֶם אֶת-הָאָרֶץ, לַעֲבָר-בָּהּ: אַחְאָב הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ, וְעֹבַדְיָהוּ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ-אֶחָד לְבַדּוֹ". (מלכים א, יח ה-ו).</ref>, ולאחר שפגש באליהו הוא מטיח בו האשמה קשה על סבלות העם בבצורת ומכנה אותו "עוכר ישראל". גם ברגעיו האחרונים בקרב על רמות גלעד מתואר אחאב בעמידת גבורה במרכבתו על אף שנפצע אנושות<ref>מלכים א, כב לה-לו</ref>, וכך כנראה מנע מנוסה כללית ותבוסה של צבא ישראל.
אחאב מתואר כנע בין השפעה חיובית מצד אליהו במעמד הר הכרמל, לבין השפעה שלילית מצד איזבל אשתו ברצח נבות ובעידוד עבודת הבעל, וכך נאמר עליו:
{{ציטוט| תוכן=רַק לֹא-הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר הֵסַתָּה אֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ. | מקור=מלכים א' כא, כה |אנגלית=}}
שורה 72 ⟵ 71:
[[קובץ:Bible Achabova smrt.JPG|ממוזער|מותו של אחאב בקרב על רמות גלעד]]
===מלחמות אחאב נגד בן הדד השני, מלך דמשק===
במקרא מסופר על שלוש מלחמות שנלחם אחאב, אך זמנן של שתי הראשונות אינו ברור דיו. במלחמתו הראשונה, חדר בן הדד יחד עם 32 מלכים גרורים אל [[ממלכת ישראל]] וצר על [[שומרון (עיר)|שומרון]], וכך כתוב בספר מלכים א':
{{ציטוט| תוכן=וּבֶן-הֲדַד מֶלֶךְ-אֲרָם קָבַץ אֶת-כָּל-חֵילוֹ וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ וְסוּס וָרָכֶב וַיַּעַל וַיָּצַר עַל-שֹׁמְרוֹן וַיִּלָּחֶם בָּהּ... וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה אָמַר בֶּן-הֲדַד כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ לִי-הוּא וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ הַטּוֹבִים לִי-הֵם. וַיַּעַן מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לְךָ אֲנִי וְכָל-אֲשֶׁר-לִי... וַיַּעַן מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר דַּבְּרוּ אַל-יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ... וַיֵּצְאוּ בַּצָּהֳרָיִם וּבֶן-הֲדַד שֹׁתֶה שִׁכּוֹר בַּסֻּכּוֹת הוּא וְהַמְּלָכִים שְׁלֹשִׁים-וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ עֹזֵר אֹתוֹ... וַיַּכּוּ אִישׁ אִישׁוֹ וַיָּנֻסוּ אֲרָם וַיִּרְדְּפֵם יִשְׂרָאֵל וַיִּמָּלֵט בֶּן-הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם עַל-סוּס וּפָרָשִׁים. וַיֵּצֵא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיַּךְ אֶת-הַסּוּס וְאֶת-הָרָכֶב וְהִכָּה בַאֲרָם מַכָּה גְדוֹלָה. וַיִּגַּשׁ הַנָּבִיא אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לוֹ לֵךְ הִתְחַזַּק וְדַע וּרְאֵה אֵת אֲשֶׁר-תַּעֲשֶׂה כִּי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה מֶלֶךְ אֲרָם עֹלֶה עָלֶיךָ. | מקור={{תנ"ך|מלכים א|כ|א|כב}}}}
דרישתו המשפילה של בן-הדד מאחאב (פס' ג-ו), יחסו היהיר כלפי העם והמלך (פס' י-יא), ושיתופם של נציגי העם, "זקני הארץ", במערכה להצלת שומרון – כל אלו הביאו להתלכדות העם סביב אחאב, ולהתלהבות לאומית בה תמכו גם ה[[נביאים]] (פס' יג-יד,כח). אחאב כנראה הובס, אולי
{{ציטוט| תוכן=וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה וַיִּפְקֹד בֶּן-הֲדַד אֶת-אֲרָם וַיַּעַל אֲפֵקָה לַמִּלְחָמָה עִם-יִשְׂרָאֵל... וַיַּכּוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-אֲרָם מֵאָה-אֶלֶף רַגְלִי בְּיוֹם אֶחָד. וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה אֶל-הָעִיר וַתִּפֹּל הַחוֹמָה עַל-עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים וּבֶן-הֲדַד נָס וַיָּבֹא אֶל-הָעִיר חֶדֶר בְּחָדֶר... וַיֹּאמְרוּ עַבְדְּךָ בֶן-הֲדַד אָמַר תְּחִי-נָא נַפְשִׁי וַיֹּאמֶר הַעוֹדֶנּוּ חַי אָחִי הוּא... וַיֵּצֵא אֵלָיו בֶּן-הֲדַד וַיַּעֲלֵהוּ עַל-הַמֶּרְכָּבָה. וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֶעָרִים אֲשֶׁר-לָקַח-אָבִי מֵאֵת אָבִיךָ אָשִׁיב וְחֻצוֹת תָּשִׂים לְךָ בְדַמֶּשֶׂק כַּאֲשֶׁר-שָׂם אָבִי בְּשֹׁמְרוֹן וַאֲנִי בַּבְּרִית אֲשַׁלְּחֶךָּ וַיִּכְרָת-לוֹ בְרִית וַיְשַׁלְּחֵהוּ | מקור={{תנ"ך|מלכים א|כ|כו|לד}}}}
שורה 104 ⟵ 103:
בהקשרו המקראי של המונולית ניתן להבין שלאחאב הייתה עצמה צבאית גדולה, המונה את כמות ה[[מרכבה (רכב)|מרכבות]] הגדולה ביותר בין הארצות השכנות של ממלכת ישראל. (אחאב הביא לברית כ-50% מהמרכבות, וכ-18% מהרגלים). מעמדו היה גבוה ביותר, הן מבחינה מדינית והן מבחינה בינלאומית. עם זאת ניתן ללמוד שלאחאב לא היו פרשים, מכיוון שעל פי המונולית לא הביא אף לא פרש אחד לברית. גודלו של צבא הרגלים הישראלי, עשרת אלפים איש, תואם את המספר המופיע במקרא בימי [[יהואחז (מלך ישראל)|יהואחז]], שמלך בישראל כחמישים שנה אחר כך<ref>"כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב '''וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי''' כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ" ([[ספר מלכים ב|ספר מלכים ב']], י"ג, ז')</ref>.
הסופר האשורי, שסימני רשלנותו ניכרים יפה בכתובת, מזכיר רק 11 בעלי ברית,
לאחר קרב קרקר, משהוסר האיום האשורי, חזר שוב העימות בין ישראל וארם. אחאב, בתמיכת [[יהושפט]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]], יצא ב-852/1 אל רמות גלעד כדי להחזירה לשלטון ישראל:
שורה 119 ⟵ 118:
== אחאב במדרשי חז"ל ==
חז"ל הכירו באופיו האמביוולנטי של אחאב, וכשם שלא חסכו ממנו חטאים כך הדגישו את זכויותיו. את שמו למשל דרשו כסמל לאופיו: "אח" לשמים "ואב" לעבודה זרה.
על חטאיו של אחאב אמר ר' יוחנן "אין לך כל תלם ותלם בא"י שלא העמיד עליו אחאב עבודה זרה והשתחווה לו, וכתב על דלתות שמרון "אחאב כופר באלהי ישראל", ולפיכך אין לו חלק ל[[העולם הבא|עולם הבא]]"<ref>תלמוד בבלי, סנהדרין קב עמוד ב</ref>.
מנגד, הכירו חז"ל בעצמתו המדינית ותלו זאת בזכויות שונות שעמדו לו. במדרש [[במדבר רבה]] נכתב שעל אף שהיה דורו של אחאב עובד עבודה זרה, לא היו ביניהם מלשינים, ובגלל לכידותם הלאומית נצחו במלחמותיהם. חז"ל אף אמרו עליו שהיה "אוהב את התורה ומכבדה, והיה שונה שמונים וחמשה פנים בתורת כוהנים"<ref>מסכת סנהדרין ק"ג</ref>. ר' יונתן זקף את מלכותו הארוכה לכך שכיבד את התורה. במקום אחר נאמר עליו שהיה "ותרן בממונו ותלמידי חכמים נהנו מנכסיו"<ref>סנהדרין ק"ב</ref>.
חז"ל רוממו מאוד את תשובתו של אחאב, ובמסכת סנהדרין ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] מסופר:{{ציטוט|תוכן=כתיב: "וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר, הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי?"({{תנ"ך|מלכים א|כא|כט}}) אמר הקב"ה לאליהו, ראה מנה טובה שנתתי בעולמי, אדם חוטא לפני כמה, ועושה תשובה, ואני מקבלו. הדא היא דכתיב (זה משמעות הכתוב) "הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי", חמית אחאב עבד תשובה (ראית שאחאב עשה תשובה) "יַעַן כִּי נִכְנַע מִפָּנַי לֹא אבי [אָבִיא] הָרָעָה בְּיָמָיו, בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה עַל בֵּיתוֹ".|מקור={{ירושלמי|סנהדרין|י|ב}}}}גם [[רמב"ם|הרמב"ם]] כתב על אישיותו המורכבת של אחאב, בתיאורו את חומרת שפיכות הדמים: '''"'''צא ולמד מאחאב עובד עבודה זרה, שהרי נאמר בו "רַק לא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂות הָרַע בְּעֵינֵי ה'... וַיַּתְעֵב מְאד לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַגִּלֻּלִים", וכשנסדרו עוונותיו וזכיותיו לפני אלוהי הרוחות, לא נמצא עוון שחייבו כליה ולא היה שם דבר אחר ששקול כנגדו אלא דמי נבות"<ref>משנ תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש פרק ד הלכה יג</ref>.
בספר [[זכריה הנביא|זכריה]] מובא פסוק סתום שהתפרש כהתייחסות לקינת הנביא [[ירמיהו]] על מות המלך [[יאשיהו]]<ref>[[ספר דברי הימים ב|ספר דברי הימים ב']], פרק ל"ה, פסוק כ"ה</ref>: "בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן" (זכריה יב יא).
[[יונתן בן עוזיאל]] פירש שהפסוק רומז לאחאב מלך ישראל שנהרג במלחמתו בבן הדד הארמי: "כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרימון בר טברימון"<ref>ס"ק כ"ח</ref>. הגמרא ב[[מסכת מגילה]] תיארה פירוש זה כגילוי של סתרי תורה, שבעקבותיו נזדעזעה הארץ<ref>מסכת מגילה דף ג ע"א</ref>. לאור פירושו האזוטרי של יונתן בן עוזיאל, והדמיון במותם של אחאב ויאשיהו (שניהם נהרגו בקרב מפגיעות חיצי האויב) שולבו שניהם בתורת הסוד היהודית סביב נושאים [[משיח
== קבר אחאב ועמרי ==
לדעת ה[[ארכאולוג]]ית נורמה פרנקלין מ[[אוניברסיטת תל אביב]], שני קברים שנמצאו מתחת לארמון מלכי ישראל, ב[[שומרון (עיר)|שומרון המקראית]], הם קברי אחאב ואביו, [[עמרי]]
==ראו גם==
| |||