פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הוספת קישור לג'ון לוק
[[מדינת ישראל]] מקיימת מאפיינים רבים של דמוקרטיה ליברלית, ובראשם מערכת דמוקרטית פרלמנטרית מתפקדת, ושמירה חוקתית על זכויות אדם, להלכה אם לא למעשה, אף בהיעדרה של [[חוקה]] פורמלית, כמו גם שמירה מסוימת על הקניין הפרטי וכלכלת השוק. המאפיינים הקלאסיים של הדמוקרטיה הליברלית - [[הפרדת רשויות]], [[שלטון החוק]], [[דמוקרטיה ייצוגית]], נשמרים היטב במערכת הישראלית, המקיימת הליכים של שינוי חוקתי מתוך [[ניסוי וטעייה]], תוך שמירה על רטוריקה דמוקרטית, והצהרה על נאמנות לעקרונות דמוקרטיים וליברלים.
 
עם זאת, מספר מאפיינים ייחודיים לשיטה הישראלית מקשים על הגדרתה כדמוקרטיה ליברלית. בין אלו ניתן למנות את הגדרתה כ"[[מדינה יהודית ודמוקרטית]]", [[פניה עוז זלצברגר]] כתבה{{הערה|1=פניה עוז זלצברגר, הדמוקרטיה הליברלית: מבט היסטורי, מתוך "'''סוגיות יסוד בדמוקרטיה ישראלית'''" בעריכת רפאל כהן-אלמגור, [[ספרית פועלים]], 1999}} - "האיזון המושגי המלאכותי בין 'דמוקרטיה' ו'יהדות' מערפל... את תשתיתה המושגית של הדמוקרטיה הליברלית. בכל תאוריה של חברה אזרחית הנהנית מחירות פוליטית, מימי [[ג'ון לוק]] ואילך, יכולה ה'יהדות' לתפקד רק כתפיסה אחת מני אחדות של החיים הטובים, הראויות להגנה מפני השליט וזו מפני זו...".
 
זלצברגר עוז מזהה מסורת [[אטטיזם|אטטיסטית]] בשיח הפוליטי הישראלי בו ישנה דומיננטיות למושגים של "מדינה" ו"אומה", מורשת המאה התשע עשרה, הנושאת אופי מרכז אירופי מובהק, עדות לזמן ולמקום בו התגבשה האידאולוגיה ה[[ציונות|ציונית]].