התבגרות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ד"ר יעקב אופיר (שיחה | תרומות) עדכון, תיקון קישור, הוספת מקור |
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) |
||
שורה 67:
תקופת גיל ההתבגרות מלווה בהתגברות של סערות ומתחים פנימיים כולל גם עליה דרמטית בשיעור הדיכאון{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Jeffrey Jensen Arnett|שם=Adolescent storm and stress, reconsidered.|כתב עת=American Psychologist|כרך=54|עמ=317–326|שנת הוצאה=1999|doi=10.1037//0003-066x.54.5.317|קישור=http://psycnet.apa.org/doiLanding?doi=10.1037/0003-066X.54.5.317}}}}. ההערכה היא שכ־10% מבני הנוער (12–17) יסבלו מאפיזודות של דיכאון ורבים מהם אף יהרהרו באפשרות לשים קץ לחייהם{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Peeter Värnik, Peeter Värnik|שם=Suicide in the World|כתב עת=International Journal of Environmental Research and Public Health|כרך=9|עמ=760–771|שנת הוצאה=2012/3|doi=10.3390/ijerph9030760|קישור=https://www.mdpi.com/1660-4601/9/3/760}}}}. בתרבות המערבית נתפס כיום גיל ההתבגרות כמאופיין ב[[דחק|מתחים]] ותחושות סותרות של המתבגר כלפי עצמו. לדוגמה: המתבגר עשוי לחוש צעיר ובוגר בו זמנית, או לחוש לעיתים שיש [[משמעות]] לחייו ולעיתים לחוש כלפיהם [[ניכור]]{{הערה|שם=חינוך קוגניטיבי| שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.}}.
הזהות ההולכת ומתגבשת של הנער המתבגר מושפעת רבות מהתפיסות ומהעמדות של בני גילו וכאשר הוא חווה דחיה חברתית או שהוא הופך קורבן למעשי בריונות הוא עלול לחוש תחושות קשות של דיכאון, עד כדי מחשבות אובדניות. סכנה זו התעצמה בשנים האחרונות עם פרוץ עידן האינטרנט והסמארטפונים. חלק נכבד מהיחסים החברתיים של בני נוער בעידן הדיגיטלי מתקיימים ברשתות החברתיות המקוונות
and Treatment of Adolescents' Distress on Social Media: A Literature
Review.|כתב עת=In: B. B. Schwarz, H. Rosenberg & C. S. C. Asterhan, (Eds.), Breaking
down barriers? Teachers, students and social network sites. MOFET books.
(Hebrew).}}
סממנים רגשיים והתנהגותיים שנתפסים כאופייניים לגיל ההתבגרות בתרבות המערבית, ועשויים להיחלש או להיעלם עם תום תקופת ההתבגרות, הם למשל:
|