פרשנות הפשט למקרא – הבדלי גרסאות

לא הגיעו לידנו פירושים מובנים של המקרא בתקופות הקדומות; לכן קשה להעריך באיזה צורה התפרשו ספריהתפרש המקרא ב[[תקופת בית ראשון]] ו[[תקופת בית שני|בית שני]]. בעת שנכתבו (או [[נביא|התגלו]] בהשראה אלוהית) ובטרם נחתם המקרא.

הגישה המקובלת במחקר טוענת שהפרשנות ה[[פרושים|פרושית]] בתקופהשתקופה זו התאפיינה בפירושים אלגוריים שונים; כנראה ממדרשי ההלכה השונים, הדורשים את הכתוב לפי י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, והם אינם תמיד הפשט במובנו המקובל, ועל פיהם צעדו ה[[משנה]] וה[[תלמוד]]. דרך נוספת ללימוד הפסוקים המוצאת ביטוי גם בתלמוד וגם במדרשי האגדה השונים ([[בראשית רבה]], [[שמות רבה]], [[ויקרא רבה]], [[במדבר רבה]], [[דברים רבה]] ועוד). הוא פירוש מטאפורי המאופיין בעיקר בדרשות על הטקסט הכתוב, הדרשות במקורות אלו רחוקות מהפשט עצמו, כשהם עוסקות במוסר, במשלים ובמסרים חינוכיים שתובלו בסיפורים שונים.