רש"י – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yechiel.sh (שיחה | תרומות) מ ←קורות חייו: בטעות |
|||
שורה 39:
רש"י למד ב[[ישיבה|ישיבות]] [[מיינץ]] ו[[יהדות וורמס|וורמייזא]] ([[וורמס]]) שבאשכנז מגיל 20 עד הגיעו לגיל 30, ושם עוצב עולמו הרוחני. במקביל היה עליו לפרנס את אשתו ובנותיו, והוא סבל מעוני. הוא למד אצל רבי [[יעקב בן יקר]], רבי [[יצחק הלוי]] ורבי [[יצחק בן יהודה]]{{הערה|כן כתב בתשובות [[מהרש"ל]] סימן כ"ט, רש"י כותב בפירושו על מסכת יומא (דף ט"ז ב' ד"ה רובא) "פירש לי מורי צדק רבינו יצחק בר יהודה ז"ל", רש"י מביא משמו בכמה מקומות בפירושו לתלמוד (ברכות ל"ט א' שבת כ"ג א' צ"ב א' קי"ט א' יומא ל"ט א' וגיטין נ"ט ב')}} – מתלמידי [[רבנו גרשום]].
בתום לימודיו חזר רש"י לטרוייש והשתלב מיד בחיי החברה היהודית. הוא הצטרף ל[[בית דין רבני|בית הדין]] בעיר והחל [[פוסק|לפסוק]] [[הלכה|הלכות]] לכל יהודי הסביבה, אך סירב לקבל שכר על תפקיד זה{{מקור}}. על פי הידע הרב שהוא מפגין בנוגע לגידול [[גפן|גפנים]] וההרחבה היתרה שהוא נוקט במקומות הקשורים להם, היו ששיערו שהתפרנס מגידול [[כרם|כרמים]] או ממסחר ב[[יין]], אך לדברי ההיסטוריון הרב פרופ' [[חיים סולובייצ'יק (היסטוריון)|חיים סולובייצ'יק]], האקלים באזורו של רש"י לא התאים לגידול יין. יש הסבורים כי רש"י עסק במסחר עם נוכרים.{{הערה|1=אברהם גרוסמן, '''רש"י''', מרכז זלמן שזר, 2006, עמ' 28.}} רש"י ייסד ישיבה בטרוייש, אך גם ממנה לא קיבל שכר.
בין תלמידיו היו ר' שמעיה,{{הערה|כן כתבו ה[[תוספות]] במסכת [[s:ברכות כה ב|ברכות דף כ"ה ב]]' ד"ה והרי, ובספר [[אור זרוע]] חלק א' שס"א}} ר' יצחק בר אשר הלוי, ר' נתן המכירי{{הערה|כן כתב בספר [[שיבולי הלקט]] סימן קי"א ובספר [[ספר האגור]] סימן שמ"ה}} ואחיו ר' מנחם המכירי, ר' [[שמחה בן שמואל מוויטרי]],{{הערה|כן כתב בתוספות רבי יהודה החסיד ברכות ל"ח ב' ד"ה וכי}} ר' שמעון, [[הרשב"ם]]{{הערה|כתב הרשב"ם ואני כך פירשתי לפני רבינו זקני זצ"ל (רש"י) הובא בספר ראב"ן בסוה"ס וב[[ספר מצוות גדול]] עשין כ"ה ו-פ"ב ובספר מרדכי כתובות רמז רנ"ה, בתוספות [[רבי יהודה החסיד]] ברכות דף מ"א א' ובתוספות רבי [[אלחנן בן יצחק]] ע"ז דף ט' ב' כתבו שרשב"ם כתב תוספות בפני רש"י}} וכן חכמים מהדור הראשון של [[בעלי התוספות]].
| |||