רמב"ם – הבדלי גרסאות

רבי '''רבי משה בן מימוּן'''{{הערה|מיימוּן, מערבית: Maymun, "בר מזל". ראו גם ב[https://web.archive.org/web/20110508154118/http://www.amit4u.net/newsarticle/10683,1305,15802.aspx אתר יהדות תוניסיה]. יש המסבירים כך את כינויו הנפוץ של הרמב"ם בספרות הראשונים '''הר"מ במז"ל''' - הרב משה בן מיימון זכרונו לברכה, שנכתב בצורה זו ולא כרגיל '''הרמב"ם ז"ל''', כדי להזכיר את מובנו של השם}} (נולד: [[י"ד בניסן]] [[ד'תתצ"ח]], [[28 במרץ]] [[1138]]{{הערה|ויש אומרים [[ד'תתצ"ה]], [[30 במרץ]] [[1135]]. ראו [[#לידתו|להלן]]}}, נפטר: [[כ' בטבת]] [[ד'תתקס"ה]], [[13 בדצמבר]] [[1204]]; מכונה גם ב[[ראשי תיבות]] '''רמב"ם''', ב[[ערבית]] מוכר כ'''מוסא בן מימון''', ובלשונות אירופה כ'''מיימונידס''') היה מגדולי ה[[פוסק]]ים בכל הדורות, מחשובי ה[[פילוסוף|פילוסופים]] ב[[ימי הביניים]], [[איש אשכולות]], [[מדען]], [[רופא]], [[חוקר]] ומנהיג. אחד האישים החשובים והנערצים ביותר ב[[יהדות]]. עליו נאמר "מ[[משה]] עד {{מונחון|משה|הרמב"ם}} לא קם כמשה"{{הערה|לרשימת מקורות הפתגם ראו: אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, עמודים 606–610. המקור הראשון הוא כנראה רבי [[יצחק אבן לטיף]] (נפטר בערך [[ה'נ']]) בסוף הקדמתו ל"שער השמים" (כ"י מינכן 46, דף 17 ע"א)}} והוא הוכתר בכינוי "הנשר הגדול" (בגימטריה: רבנו משה). הרמב"ם החזיק במשנה [[רציונליזם|רציונליסטית]] מובהקת שבאה לידי ביטוי בכתביו. הוא הוכר כפילוסוף וכרופא גם בתרבות הערבית והאירופית.