חלוצה (משלט) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nizzan Cohen (שיחה | תרומות) |
שאול אריאל (שיחה | תרומות) קישורים תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 2:
[[קובץ:"חלוצה" - ישוב חדש בנגב- הקמת המחנה-JNF001009.jpeg|ממוזער|הקמת המשלט ב-19 בנובמבר 1947]]
[[קובץ:"חלוצה" - ישוב חדש בנגב- כבר בבוקר הנקודה על תילה עומדת.-JNF001011.jpeg|ממוזער|היישוב לאחר הקמתו, 19 בנובמבר 1947]]
'''משלט חלוצה''' היה [[היאחזות]] אשר הוקמה על ידי ה[[פלמ"ח]] בקרבת [[חלוצה]] שבנגב המערבי.
חלוצה הוקמה בסמוך לחורבות העיר ה[[נבטים|נבטית]] [[חלוצה]], מזרחית למקום מפגשו של [[נחל הבשור]] עם [[כביש 222]], כ-10 ק"מ מ[[רביבים]] וכ- 15 ק"מ מ[[צאלים]]. הנקודה הוקמה על ידי חברים מקבוצת "משאבים", חניכי [[הנוער העובד והלומד]], בני ובנות גרעין שנוסד ב[[פתח תקווה]] שלוש שנים קודם לכן. הגרעין הוכשר במשך שנתיים ב[[קיבוץ]] [[גבת]], וכשנה לפני העלייה לקרקע התקיים כ"פלוגה" עצמאית ב[[הרצליה]], שם הוקם גם משק זעיר.
לקראת העלייה לחלוצה הצטרפה לקבוצה הכשרת הנוער העובד "במעלה"
ביום העלייה לקרקע, יצאה שיירת כלי הרכב באישון לילה מרביבים, והובילה כמאה איש וציוד. לאחר כשלוש שעות הגיעה אל היעד, ובשעות הראשונות הוקמו גדר, [[חדר אוכל]] ושלושה מבנים. לאחר מכן עזב הכוח המסייע את המקום ונשארו בו 35 מתיישבים, 25 גברים ו-10 נשים, אשר החלו בעבודת חפירת עמדות הגנה ותעלות הקשר. הנקודה הייתה מבודדת, עם [[מכשיר קשר|קשר רדיו]] בלבד וללא אספקת מים סדירה. הדבר הביא למשמעת מים חמורה והקצבת מזון ומים
הקיצוב במים ומזון ביישוב החמיר מאוד כאשר הנגב היה נצור בידי [[צבא מצרים|הצבא המצרי]] ב[[מלחמת העצמאות]]. חלוצה ספגה התקפה ב-[[16 בדצמבר]] [[1947]].{{הערה|{{דבר||נהדפה התקפה על נבטים. - אבידות קשות לתוקפים|1947/12/18|00102}}}} באותו יום יצא רכב מחלוצה לרביבים, נתקל במארב ביציאה מהכפר חלסה הסמוך, ושני חברי ועדת הביטחון של [[הקיבוץ המאוחד]], אהרון שטולץ ויוסף הפנר נפגעו. שטולץ נהרג במקום והפנר שנפצע, קיבל טיפול ברביבים.{{הערה|{{דבר||בווין הגיש שטר לגובינא|1947/12/21|00200}}}}
הקבוצה מנתה 105 חברים וחברות ושני תינוקות. מרביתם ישבו בהרצליה. ב-[[1949]], ועם ההבנה שמחסור במים לא יאפשר היאחזות בקרקע לאורך זמן, עברה הנקודה מעט מזרחה, סמוך ל[[ביר עסלוג']] (כיום צומת משאבים) ויחד עם גרעינים נוספים, הכשרות הנוער העובד מ[[גינוסר]] ומ[[יגור]] הקימו את היישוב "משאבים". לימים שינה הקיבוץ את שמו ל[[משאבי שדה]] על שמו של [[יצחק שדה]].
|