חלוצה (משלט) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישורים
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 2:
[[קובץ:"חלוצה" - ישוב חדש בנגב- הקמת המחנה-JNF001009.jpeg|ממוזער|הקמת המשלט ב-19 בנובמבר 1947]]
[[קובץ:"חלוצה" - ישוב חדש בנגב- כבר בבוקר הנקודה על תילה עומדת.-JNF001011.jpeg|ממוזער|היישוב לאחר הקמתו, 19 בנובמבר 1947]]
'''משלט חלוצה''' היה [[היאחזות]] אשר הוקמה על ידי ה[[פלמ"ח]] בקרבת [[חלוצה]] שבנגב המערבי. המשלטה[[מאחז (משלט)|משלט]] עלה על הקרקע ב-[[19 בנובמבר]] [[1947]], יחד עם משלט רמת הנגב, במסגרת המדיניות לעיבוי רצף היישובים בנגב והצבת "עובדות בשטח" לקראת ההצבעה ב[[או"ם]] על [[תוכנית החלוקה]].
 
חלוצה הוקמה בסמוך לחורבות העיר ה[[נבטים|נבטית]] [[חלוצה]], מזרחית למקום מפגשו של [[נחל הבשור]] עם [[כביש 222]], כ-10 ק"מ מ[[רביבים]] וכ- 15 ק"מ מ[[צאלים]]. הנקודה הוקמה על ידי חברים מקבוצת "משאבים", חניכי [[הנוער העובד והלומד]], בני ובנות גרעין שנוסד ב[[פתח תקווה]] שלוש שנים קודם לכן. הגרעין הוכשר במשך שנתיים ב[[קיבוץ]] [[גבת]], וכשנה לפני העלייה לקרקע התקיים כ"פלוגה" עצמאית ב[[הרצליה]], שם הוקם גם משק זעיר.
לקראת העלייה לחלוצה הצטרפה לקבוצה הכשרת הנוער העובד "במעלה" מביתמ[[בית השיטה]] שהתאחדה קודם לכן עם הכשרה של יוצאי [[טורקיה]] מחולתהמ[[חולתה]].
ביום העלייה לקרקע, יצאה שיירת כלי הרכב באישון לילה מרביבים, והובילה כמאה איש וציוד. לאחר כשלוש שעות הגיעה אל היעד, ובשעות הראשונות הוקמו גדר, [[חדר אוכל]] ושלושה מבנים. לאחר מכן עזב הכוח המסייע את המקום ונשארו בו 35 מתיישבים, 25 גברים ו-10 נשים, אשר החלו בעבודת חפירת עמדות הגנה ותעלות הקשר. הנקודה הייתה מבודדת, עם [[מכשיר קשר|קשר רדיו]] בלבד וללא אספקת מים סדירה. הדבר הביא למשמעת מים חמורה והקצבת מזון ומים מדוקדקות.
 
הקיצוב במים ומזון ביישוב החמיר מאוד כאשר הנגב היה נצור בידי [[צבא מצרים|הצבא המצרי]] ב[[מלחמת העצמאות]]. חלוצה ספגה התקפה ב-[[16 בדצמבר]] [[1947]].{{הערה|{{דבר||נהדפה התקפה על נבטים. - אבידות קשות לתוקפים|1947/12/18|00102}}}} באותו יום יצא רכב מחלוצה לרביבים, נתקל במארב ביציאה מהכפר חלסה הסמוך, ושני חברי ועדת הביטחון של [[הקיבוץ המאוחד]], אהרון שטולץ ויוסף הפנר נפגעו. שטולץ נהרג במקום והפנר שנפצע, קיבל טיפול ברביבים.{{הערה|{{דבר||בווין הגיש שטר לגובינא|1947/12/21|00200}}}}
 
הקבוצה מנתה 105 חברים וחברות ושני תינוקות. מרביתם ישבו בהרצליה. ב-[[1949]], ועם ההבנה שמחסור במים לא יאפשר היאחזות בקרקע לאורך זמן, עברה הנקודה מעט מזרחה, סמוך ל[[ביר עסלוג']] (כיום צומת משאבים) ויחד עם גרעינים נוספים, הכשרות הנוער העובד מ[[גינוסר]] ומ[[יגור]] הקימו את היישוב "משאבים". לימים שינה הקיבוץ את שמו ל[[משאבי שדה]] על שמו של [[יצחק שדה]].