הרובע היהודי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←בשלטון מדינת ישראל: מיקום הערות שוליים |
|||
שורה 100:
עד מלחמת ששת הימים הפרידה '[[שכונת המוגרבים]]' הערבית שלמרגלות הכותל המערבי בין בתי הרובע ובין סמטת הכותל. בעקבות המלחמה, פונתה השכונה מתושביה, ובתיה הדלים נהרסו לטובת רחבת התפילה. באופן זה נוצר קשר גאוגרפי רציף בין הכותל ובין הרובע היהודי, והוא נחשב כיום לחלק בלתי נפרד ממנו. המשפחות הערביות שהתגוררו ברובע היהודי פונו תמורת פיצוי כספי. חלקן עקרו ל[[אבו דיס]], ומשפחה אחת פונתה רק ב-[[1980]] תמורת פיצוי רב מביתה הרעוע, שנהרס מיד לאחר מכן. אחד המפונים בראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] עתר לבית המשפט בדרישה לחכור את ביתו ברובע המשוקם, אך השופט [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] דחה את בקשתו, ואמר:
{{ציטוט|תוכן="מטבע הדברים הוא שהשיקום בא לשם החזרת עטרת היישוב היהודי בעיר העתיקה ליושנה, כדי שליהודים יהא שוב, כמו שהיה בעבר, רובע מיוחד להם ליד רובעי המוסלמים והנוצרים והארמנים. אין כל [[אפליה פסולה]] בייחודם של הרבעים האלו - רובע רובע ועדתו".{{הערה|1=[http://www.constitution.org.il/index.php?option=com_consti_comp&class=1&mytask=view&id=792 בג"ץ 114/78 מוחמד סעיד בורקאן נ' שר האוצר, החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, שר השיכון פ"ד לב (2) 800]}}}}
באופן אירוני, חורבנו של הרובע היהודי הוא זה שאִפשֶר גם את שיקומו הטוב ביותר: השנים הראשונות לאחר המלחמה הוקדשו ל[[סקר ארכאולוגי]] ולחפירות הצלה מקיפות, שלא היו אפשריות אילו היה הרובע מאוכלס או בנוי. מחשבה רבה הושקעה בתכנון הרובע מחדש, כאזור מגורים מחד, וכאתר תיירות וארכאולוגיה מאידך. באופן זה רק מעט ממצא ארכאולוגי מוצג לראווה "על חשבון" שטח בנייה (כמו הקארדו או החומה הרחבה) ואילו מעל רוב הממצאים נבנו בתי מגורים (כמו [[הפרוור ההרודיאני]], השוכן במרתפי [[ישיבת הכותל]], הקארדו הביזנטי, השוכן מתחת לבתי מגורים ועוד).
| |||