חופי ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ טרול/חסום
Shulili05 (שיחה | תרומות)
עדכון תוכנית מתאר
שורה 10:
עיקרה של סוגיית הסביבה החופית הניצבת בפני מועצות התכנון ברמה [[תוכנית מתאר מקומית|המקומית]], [[ועדה מחוזית לתכנון ובנייה|המחוזית]] [[המועצה הארצית לתכנון ובנייה|והארצית]] היא [[ניגוד עניינים]] שנוצר בין תוכניות בנייה ופיתוח, על קרקע בבעלות פרטית או על קרקע בבעלות [[מינהל מקרקעי ישראל]], שראשיתן עשרות שנים לאחור, ומועד [[שיווק]]ן טרם פג תוקפו, או במקרה הגרוע לאחר שפג תוקפו, לבין [[חוק]]ים עדכניים ל[[הגנת הסביבה]] שנחקקו בשנים האחרונות. ניגוד העניינים מקורו בתובנות חברתיות ואקלוגיות חדשות הרואות ב[[משאב טבע|משאבי הטבע]] נכס השייך לכלל הציבור ולא ככזה שיכול להיות מופקע להנאתם של בעלי יכולת מעטים ומעלות על נס שימור [[מגוון ביולוגי]] ונופי.
 
עולה טענה נגד מינהל מקרקעי ישראל ש"היה יכול לנצל את העובדה שבישראל מרבית שטחי החופים הם בבעלות ציבורית ולא פרטית כמו ברבות ממדינות האזור...כדי לבטל תוכניות בנייה ישנות בחופים, שלא מומשו"{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|האיחוד האירופי משבח את השמירה על חופי ישראל, הפעילים פחות מרוצים|1.2028499|24 במאי 2013}}}}. בחודש פברואר 2019, למרות הביקורת, הטענות וההתנגדות של המשרד להגנת הסביבה, אושרה תכנית מתאר ארצית להקמת חמש מרינות חדשות לאורך חופי ישראל (נהריה, חיפה, נתניה, חדרה ותל אביב) וכן להרחבת מרינות קיימות. בסך הכל, צפויה תוספת של כ-5000 מקומות עגינה נוספים. תוכנית המתאר אמורה לתת מענה לביקוש הצפוי למקומות עגינה עד שנת 2040 על פי תחזיות גידול אוכלוסיה ושיקולים דמוגרפיים אחרים.<ref>{{Cite news|url=https://www.themarker.com/realestate/.premium-1.6919930|title=בשורה לבעלי היאכטות: אלה הערים שבהן יוקמו המרינות החדשות|last=דראל|first=יעל|date=2019-02-11|newspaper=TheMarker|access-date=2019-03-14}}</ref>
 
====דו"ח מבקר המדינה 2013====