הבדלים בין גרסאות בדף "חלה (מתנות כהונה)"

[[חוץ לארץ|מחוץ]] ל[[ארץ ישראל]] מצוות הפרשת חלה היא רק [[מדרבנן]] מטעם "שלא תשתכח תורת חלה" כך שהחלה אינה קדושה{{הערה|רבינו אשר, קיצור פסקים למסכת חולין, ח ד}}. בראשית התקנה, הדין היה שכאשר ישנו בנמצא כהן שאינו טמא ב[[טומאות היוצאות מגוף האדם|טומאה היוצאת מגופו]], אף שכל הכהנים בחוץ לארץ טמאים בטומאת מת מדברי חכמים משום [[טומאת ארץ העמים]], התירו חכמים לתת לו את החלה לאכילה, אף אם הוא רק [[כהן מוחזק]] שאינו [[כהן מיוחס]]. כאשר אין בנמצא כהן טהור מטומאה היוצאת מגופו, היו מפרישים שתי חלות, אחת נשרפת ואחת נאכלת אף לכהן שטמא בטומאה היוצאת מגופו{{הערה|(מפרשא חלה אחריתי כי היכי דלא תשתכח תורת חלה ואוכל לה כהן), [[רמב"ם]] למשנה חלה ד ח}}. לאחר [[ברכת המוציא לחם מן הארץ]] הכהן היה מברך {{הדגשה| ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצוונו לאכול תרומה}}{{הערה|1=רמב"ם סוף הלכות תרומה הובא בהגהת הרמ"א לשולחן ערוך יורה דעה סימן שכב:ה}}.
 
אמנם עם השנים התקבל מנהג שאף בחוץ לארץ מפרישים חלה אחת ושורפים אותה, כפי שעושים בהפרשת חלה בארץ ישראל מאז שהפסיקו להקפיד על [[טומאה וטהרה]]{{הערה|רמ"א על ה{{שולחן ערוך|יורה דעה|שכב|ה}}.}}, ויש רואים בדברי הרמ"א לתת חלה הראשונה לכהן שטבל מקריו על מנת שיברך על אכילתה בשם ובמלכות.<ref>כך נוהגים בברוקלין כפי פרסום וכךמכון המנהגאיגוד עדהכהנים היוםhttps://twitter.com/IgudHaKohanim/status/1096526429171404800</ref>
 
באפיית מצות לפסח בחוץ לארץ, יש מקפידים שמעיסת הבצק עבור [[מצה שמורה]] של ליל הסדר תופרש חלה לאכילה (ולא לשריפה) על ידי כהן{{הערה|1=באר היטב לשולחן ערוך יורה דעה סימן שכב סעיף קטן ז}}. מאידך, יש הסוברים שבזמן הזה אין אף כהן הראוי לאכול את החלה שכן גם חזקת הכהונה הורעה מאחר שכל אדם המצהיר שהוא כהן נוהג בדיני כהונה.