הבדלים בין גרסאות בדף "יום-טוב ליפמן הלר"

נוספו 78 בתים ,  לפני שנתיים
 
==קורות חייו==
נולד בשנת [[1579]] ב[[ולרשטיין]] שב[[בוואריה]] {{גר|Wallerstein}}. אביו רבי נתן ולרשטיין נפטר לפני שנולד. גדל אצל סבו רבי משה ולרשטיין. בצעירותו למד אצל ה[[מהר"ל]] מ[[פראג]] ונחשב לבכיר תלמידיו. למד גם אצל ה[[שלמה אפרים מלונטשיץ|כלי יקר]]. בנוסף לבקיאותו הרבה ב[[משנה|ש"ס]] ובפוסקים, עסק ב[[קבלה]], ב[[פילוסופיה]] וב[[דקדוק]] ורכש השכלה נרחבת ב[[מתמטיקה]], ב[[אסטרונומיה]] וב[[מדעי הטבע]]. בגיל 18 נתמנה ל[[דיין (הלכה)|דיין]] בפראג בבית דינו של רבו המהר"ל - תפקיד בו כיהן כ-28 שנים. ב-[[1624]] ([[חשוון]] [[ה'שפ"ה]]) נתמנה לרב ב[[ניקלשבורג]], ובר"ח אדר באותה השנה, כ[[אב"ד]] ב[[וינה|ווינה]].{{הערה|{{גדולי ישראל|ג|38|ר' יום טוב ליפמן הלר|עמודים=727}}}}
 
בשנת [[ה'שפ"ז]] חזר לפראג ונתמנה כרב העיר, אך כהונתו במשרה זו לא ארכה. שונאיו הלשינו עליו לפני [[פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|הקיסר פרדיננד השני]] והאשימו אותו בזלזול ב[[בית הבסבורג]] ובפגיעה ב[[נצרות]] בדברים שכתב בספריו. ב-[[1629]] ([[ה'שפ"ט]]) נאסר והואשם בהפרת הוראות ה[[אפיפיור]] לשרוף את [[התלמוד הבבלי]], ובמקום זאת הוציא ספר על התלמוד. בית הדין גזר עליו גזר דין מוות, אולם לאחר תחינות ובקשות חנן אותו הקיסר ושחררו תמורת קנס נכבד והגבלת פעילות. את יום מאסרו, [[ה' בתמוז]], קבע כתענית לצאצאיו. עד היום, רבים מצאצאיו ממשיכים מסורת זו. את כל סיפור מאסרו, איגד התוספות יום טוב במגילה הנקראת "מגילת איבה". הוא קרא לה כך על שם הפסוק ממגילת איכה - "'''א'''יכה '''י'''שבה '''ב'''דד '''ה'''עיר"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.hebrewbooks.org/9529|כותרת=HebrewBooks.org Sefer Detail: מגילת איבה -- הלר, יום טוב ליפמן בן נתן, 1579-1654|אתר=www.hebrewbooks.org|תאריך_וידוא=2017-03-07}}}}
1,087

עריכות