מחנה המעבר מכלן – הבדלי גרסאות

בקיץ [[1942]] התכונן שלטון הכיבוש הגרמני בבלגיה לשילוח יהודי המדינה להשמדה במסגרת תוכנית [[הפתרון הסופי]]. מאז תחילת הכיבוש ב-[[1940]] כלאו הגרמנים יהודים במחנה המעצר שהקימו ב[[מבצר ברנדונק|מבצר ברֶנדונק]] (Fort van Breendonk), אך עתה הקימו מחנה לשם ריכוז היהודים המיועדים לשילוח בעיר [[מכלן]] (Mechelen). העיר בת 60,000 התושבים נחשבה כמצויה במיקום אידיאלי למטרה זו. היא נמצאת במחצית הדרך בין [[בריסל]] לבין [[אנטוורפן]], שתי ערים שבהן התגוררה מרבית האוכלוסייה היהודית בבלגיה, והיה לה חיבור נוח של מסילות רכבת לכיוון מזרח.

מחנה המעבר הוקם ב[[מחנה צבאי|קסרקטין]] הצבאי דוסן דה סן ז'ורז' (Dossin de St. Georges). מבנה הקסרקטין, אשר נבנה בשנת [[1756|6175]] על ידי שלטון הקיסרית האוסטרית [[מריה תרזה]], היה ממוקם באזור מיושב בצפיפות של העיר, ליד הנהר [[דיילה]] (Dijle). המבנה היה בעל תבנית מלבנית, בעל חצר פנימית, והיו בו שלוש קומות. הוא הוקף ב[[תיל דוקרני]].

מרבית אנשי סגל המחנה היו גרמנים, בתוספת מספר אנשי כוח עזר [[פלמים]]. המחנה נמצא באופן רשמי תחת פיקודו של [[פיליפ שמיט]], מפקד מבצר ברֶנדונק. מפקד המחנה בפועל היה קצין ה[[אס אס]] [[רודולף שטקמן]].

סגל המחנה התעלל בעצורים בו, ואספקת המזון להם הייתה מצומצמת. ארגון יהודי בלגיה (AJB) ארגן משלוחי חבילות לעצורים. ככלל נשארו העצורים זמן קצר ביותר בדוסן, עד לארגון טרנספורט. הם נקלטו במחנה ונרשמו בידי פקידים יהודים תחת השגחת [[ה-אס אס|האס אס.]] הרכוש האישי הוחרם, ביניהם כסף, תכשיטים, תעודות אישיות וצילומים. החל משנת [[1943]] שהו יהודים במחנה זמן ממושך בהרבה מאחר שהגרמנים לא הצליחו לאסוף די יהודים לטרנספורט.

קבוצת היהודים הראשונה הגיעה למחנה מאנטוורפן ב-27 ביולי [[1942|1942.]] בין אוגוסט לדצמבר [[1942]] יצאו מן המחנה מדי שבוע שני משלוחים של כאלף יהודים כל אחד אל מחנה ההשמדה [[אושוויץ-בירקנאו]]. בין [[1942|4 באוגוסט 1942]] לבין [[1944|31 ביולי 1944]] יצאו מהמחנה לפולין 25,257 יהודים על גבי ב-28 רכבות; מרביתם הגדול נשלחו לאושוויץ-בירקנאו, להוציא מספר גברים צעירים שהוצאו מהטרנספורט בעיירה קוזל בשלזיה עלית ויועדו למחנות עבודה, כגון ביסמרקהוטה, בלכהמר ואחרים, שבמרוצת הזמן הפכו למחנות משנה של אושוויץ. אחוז הניצולים מקרב יהודים אלה היה גבוה (קרוב ל-10%) ביחס לאחוז הניצולים בקרב שאר היהודים שהורדו באושוויץ (קרוב ל-5%{{מקור}}). יש לציין כי קרוב ל-5,000 יהודים נוספים מבלגיה, חלקם פליטים יהודים מגרמניה, שוגרו להשמדה ממחנה דרנסי שבצרפת.

באפריל [[1943]] ניסו 231 יהודים להימלט מרכבת שילוח ([[הטרנספורט העשרים]]). חיילי הליווי של הרכבת ירו ב-26 מהם, 90 נתפסו, אך 17 הצליחו להימלט. בסה"כ נמלטו 115 יהודים מאותו טרנספורט, רובם ללא קשר לפעולה. רבים מהם היו אנשי מחתרת שקפצו מהרכבת מאחר שרוכזו במספר קרונות, הודות לשינוי הרישומים על ידי פקידה יהודית בדוסין, וצוידו בכלי עבודה שנגנבו מקסרקטין דוסן.

הגרמנים סגרו את מחנה מכלן בספטמבר [[1944]], כאשר התקרבו למקום צבאות [[בעלות הברית]]. במנוסתם, השאירו הגרמנים עותק של רשימת כל 28 הטרנספורטים ממכלן בעיר הסלט (Hasselt).

מבנה הקסרקטין עדיין עומד כיום על תילו. חלק ממנו משמש למגורים אזרחיים לאחר ששופץ. בחלקו האחר שוכן המוזיאון היהודי של הגירוש וההתנגדות במלחמת העולם השנייה. מוזיאון זה עבר שיפוץ והרחבה ונפתח מחדש לציבור ב-[[2012]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.tracesofwar.com/sights/190/Joods-Museum-van-Deportatie-en-Verzet.htm|הכותב=|כותרת=Jewish Museum of Deportation and Resistance|אתר=Tracesofwar|תאריך=|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=15.3.2019}}</ref>.