יהדות רבנית – הבדלי גרסאות

במחקר המונח משמש לתיאור ממשיכיהם של ה[[פרושים]], מאז הפיכתם לקבוצה הדומיננטית ביהודה והגליל במאות הרביעית והחמישית לספירה, במקביל ולאחר [[הפילוג היהודי-נוצרי|הפילוג עם הנצרות]].{{הערה|Martin Goodman, '''The Oxford Handbook of Jewish Studies''', [[הוצאת אוניברסיטת אוקספורד]], 2002 עמ' 36-37;{{כ}} James D. G. Dunn, '''Jews and Christians: The Parting of the Ways, A.D. 70 to 135''', Mohr Siebeck, 1992, עמ' 3.}} ההנהגה הרבנית התגבשה בארץ ישראל ובבלו[[יהדות בבל|בבל]] אם כי ככל הידוע, השפעתה על [[יהדות הלניסטית|התפוצה היהודית הגדולה דוברת-היוונית במערב]] הייתה מוגבלת ביותר. הידיעות על עליית הרבנים מועטות ונשאבות בעיקר מהמקורות שכתבו בעצמם, אך נראה כי למרות ההשפעה הפרושית המכרעת עליהם, אין לראות בהם המשך סתם לכיתה הפרושית בימי בית שני אלא תופעה בפני עצמה; וכי במאה השנייה ואפילו השלישית היוו עדיין כח קטן וחלש יחסית, ורק בהדרגה השיגו מעמד בכורה בעולם היהודי שכל מבנהו וזהותו ספגו מהלומה עקב חורבן המקדש. תהליך התפשטותם בכל התפוצה היה איטי וממושך: אפילו במאה התשיעית, ישנם דיווחים על יהודים שלא קיימו הנהגות רבניות (ואין מדובר על קראים) באירופה הנוצרית.