פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הגהה
ב-1953 חלה נשיא בית המשפט העליון, משה זמורה, ו[[שר המשפטים]] [[פנחס רוזן]] יזם תחיקתית את תפקיד [[ממלא מקום]] קבוע של נשיא בית המשפט העליון על מנת שניתן יהיה להחליפו בכל עת שמחלתו תמנע ממנו לתפקד. ואמנם בדצמבר 1953, משזמורה הפסיק עבודתו, מונה יצחק אולשן לממלא המקום הראשון על ידי [[הוועדה לבחירת שופטים|ועדת המינויים]].{{הערה|1=[[יצחק אולשן]], [http://web.archive.org/web/20080205010338/http://www.amalnet.k12.il/meida/history2/hisi3092.htm דין ודברים], [[הוצאת שוקן]]}}
 
בשנת 1984, ביוזמתו של מאיר שמגר, שמונה לנשיא בשנה קודם לכן, תוקן [[חוק יסוד: השפיטה|החוק]] והוחלף השם "ממלא מקום קבוע של נשיא בית המשפט העליון" ב"משנה לנשיא בית המשפט העליון"{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law14/LAW-1110.pdf חוק השפיטה (הוראות מעבר), התשמ"ד-1984], ס"ח 1110 מ-8מ־8 במרסבמרץ 1984.}} וראשונה נשאה בתואר זה השופטת [[מרים בן פורת]].
 
על מינויו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון חלות מגבלות דומות לאלה החלות על מינויו של נשיא בית המשפט העליון: כהונתו מסתיימת ב[[פרישה לגמלאות]] בהגיעו לגיל 70; בהתאם לתיקון מס' 45 לחוק בתי המשפט משנת 2007, תקופת כהונתו כמשנה לנשיא בית המשפט העליון היא שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.