אברהם בן יעקב הדנפי – הבדלי גרסאות

אברהם אלעיה, הוא צאצא למשפחת הדנפים שיצא לה, מוניטין בעדה השומרונית, בשל היותה, בית האב הגדול ביותר ( עד עצם היום) בקרב העדה. מקורה של המשפחה הוא משרידיה האחרונים של קהילת דמשק, שנכחדה כליל בתחילת המאה ה 17 , וסביב המאורע החשוב שהתרחש בימים ההם - מותו של הרבן האחרון מבני פינחס , שלמיה בן פינחס, בשנת 1624. תולדות המשפחה, מובאים בחיבורו של בן אחר למשפחה - עבדאללה בן מרג'אן אלדנפי, "משפחת הדנפים" ( עאילת הדנפים).דודו של אלעיה הוא אבי משפחת הדנפים בדורו, משלמה בן אב סכוה בן אברהם, שככל הנראה, מתוך תיאורי הערצתו של אברהם, היה חונכו ומורהו. אחיו הבכור של אברהם, הוא שלמה בן יעקב, שירש את מקומו של דודו כראש המשפחה, וכבעל השפעה רבה בקרב העדה. עליו סופר כי נשא שבע נשים, בזו אחר זו , ולמרות זאת לא הצליח להקים לו זרע.

שמם של שלמה ואברהם הנ"ל, נקשר גם בסיפור עזיבתו של הכה"ג טביה בן יצחק את העיר שכם, ובריחתו תחילה ליפו ואחר כך לעזה. טביה, הכה"ג נשא לאישה את אחותם הצעירה של, אברהם ושלמה, שנפטרה מצער, בשל הסכסוך שפרץ בין בעלה ובין שלמה המוזכר. סופו של הסיפור הוא במשלחת שיורדת לעזה, על מנת להחזיר את הכהן טביה, ובראשה עומדים, שלמה ואחיר אברהם בני יעקב.

 

אלעיה, היה איש רב פעלים: פייטן שחיבר בשלוש השפות: עברית, ארמית וערבית, פרשן, מדקדק ועסקן ציבור, המעורב בחייה המדיניים של העדה באיזור מחיתם. בכרוניקות ההיסטוריות השומרוניות, מוזכר "אלעיה" בעיקר, כאדם אמיד,שיזם ותרם מכספו לרכישת חלקת האדמה בראש הרגריזים לקיום זבח הפסח, כמי שחידש את בית הכנסת בשכם, שמי שרכש קרקע בצלע ההר להקמת בית קברות עבור בני העדה וכמי שיזם ותרם לשיפוץ קברי הכהנים הגדולים שבכפר עמרתה.

 

 

מנן ושים שלום, לעמך מן אהן רצמה;

 

וכבודך מלוא כל הארץ, וזזועך בכל מכון;

מן הזזעיו דבא, אולי נשכן בבטח;

ומה מנך אלא לך, יהי לך מקלטה;

ואנן דחלים ממה עבר עלינו;

 

== חיבורו של אל/אעיה על מלחמתו של ט'האר אל עמר ובעלי שכם ==

סופו של סיפור, מושלם בידי בעל כתב היד, הכהן הגדול עמרם בן יצחק, המספר כי בפעם השנייה בה פשט ט'האר עמר על שכם, הוא כבש אותה, ומושלה דאז, מוצטפא בק ברח ללבנון. מאוחר יותר, כאשר הלשטון העותמאני השמיד את צבאו של ט'אהר , שב מוצטפא בק טוקאן לשכם, והמשיך לשלוט בה.

 

אלעיה חיבר חיבורים רבים, ובתחומים מגוונים. מפעלו אולי הגדול ביותר , הוא הפירוש לתורה בן החמשת אלפים עמודים אותו כתב יחד עם הזקן טביה בן אב זהותה המטרי. פירוש המבוסס פירוש בו החל קודם לכן דודו משלמה. כתב היד הזה נמצא כיום באוניברסיטה הלאומית שבברלין. קטעים ממנו פורסמו על ידי זיגמנוד הנובר, בתחילת המאה הקודמת. כמו כן, חיבר אל-עיה, חיבורים בתחום הדקדוק וההגייה, כגון: חיבור על המילים הדומות בתורה במבטאן, חיבור בדבר הקריאה בתורה, חיבור בדבר סימני הניקוד וחיבור נוסף בדבר ההגייה הנכונה של עשרים ושתיים האותיות. כתבי היד של חיבורים אלה נמצאים עד היום, בספרייתם של משפחת אבישע בן פינחס.

פיוטיו השונים בארמית ובערבית, של אברהם אלעיה, תפסו לאורך הדורות, מקום של כבוד בקרב קהילת השומרונים, ונאמרים עד היום בבתי הכנסת , בימי המועדים. ביחד עם הכה"ג דאז, טביה בן יצחק , הם מחברים את התפילות לארבעה עשר ימי המשמרת, ולשבתות הראשונה והשנייה של החודש הראשון.

 

 

 

 

 

 

== ראו גם ==

* [[שם ערך]]