אברהם בן יעקב הדנפי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Oshersa העביר את הדף טיוטה:אברהם בן יעקב בן אב סכוה הדנפי. ( אלעיה) לשם אברהם בן יעקב בן אב סכוה הדנפי. ( אלעיה) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 36:
== חיבורו של אל/אעיה על מלחמתו של ט'האר אל עמר ובעלי שכם ==
בכתב יד אחר, גם הוא פרי חיבורו של אברהם אלעיה, והשמור עד עצם היום הזה בידי משפחת הכהן עמרם בן יצחק, מספר אלעיה על מלחמתו של השייח המפורסם ט'האר אל עמר, עם בעלי שכם. מזכרונותיו הכתובים של אלעיה, משנת 1771 , ניתן ללמוד כי היה פקיד בכיר בחצרו של מושל שכם דאז – מוצטפא פחא ממשפחת הטוקאנים, ולקח חלק בעצמו, במלחמה בעמדו לצד משפחת טוקאן ובהדפו יחד איתם, את צבאו של טאהר אל עמר . את קורות המלחמה ההיא, מתאר אלעיה בחוברת קצרה, ומבליט בה אירועים הקשורים בעובדת היותו שומרני. כך למשל הוא מספר במהלך המלחמה, חל חג הפסח ביום השישי , והשומרונים חגגהו בחצר בית הכנסת, " ללא קריאות הלל וגבורה" מאחר וחששו מצבאו של טאהר אל עמר. <blockquote>"והיה אצלנו באותו יום השישי חג הפסח, ועשינו את הקרבן בסתר בגן בית הכנסת בלי קריאת הלל וגבורה " ("זאפאת")
</blockquote>במקום אחר הוא מספר על כניסתו של מוצטפא בק לעיר יפו בלווית נכבדים, וביניהם הוא עצמו, כמו גם נכבדים שומרונים נוספים. <blockquote>"...כאשר הגיע אליו ( אל מוצטפא בק) הכתב , יצא מיד ברכיבה משכם, ושלח את אחיו עם מספר רובים לפניו. ליפו נכנס רק הוא בעצמו, כשאיתו הבכים והמנהיגים והפרשים, וחלק מנכבדי שכם והש'ייחים של הסביב, וכותב הזכרון הזה הנכנע, ומבני עדתנו. עם כבודו בא קהל גדול. שמנו פעמינו ראשונה לכור ( כפר קטן בנפת טל כרם) , ושהינו בא לילה ויום, ומשם הלכנו בערב אותו יום למגדל יפו, הקרובה למבצר אנטיפטרס ועמדנו שם"▼
</blockquote>במקום אחר מזכיר אלעיה שוב, את עובדת היותו שומרוני, ושומר שבת, ובעקבות כך נאלץ לרגלי יום השבת לשבת בכפר סלפית, עד חלוף השבת. ביום ראשון מיהרו הוא ועוד כמה מבני עדתו, להשיג את אדונו , שהתקדם הלאה. ▼
▲"...כאשר הגיע אליו ( אל מוצטפא בק) הכתב , יצא מיד ברכיבה משכם, ושלח את אחיו עם מספר רובים לפניו. ליפו נכנס רק הוא בעצמו, כשאיתו הבכים והמנהיגים והפרשים, וחלק מנכבדי שכם והש'ייחים של הסביב, וכותב הזכרון הזה הנכנע, ומבני עדתנו. עם כבודו בא קהל גדול. שמנו פעמינו ראשונה לכור ( כפר קטן בנפת טל כרם) , ושהינו בא לילה ויום, ומשם הלכנו בערב אותו יום למגדל יפו, הקרובה למבצר אנטיפטרס ועמדנו שם"
▲במקום אחר מזכיר אלעיה שוב, את עובדת היותו שומרוני, ושומר שבת, ובעקבות כך נאלץ לרגלי יום השבת לשבת בכפר סלפית, עד חלוף השבת. ביום ראשון מיהרו הוא ועוד כמה מבני עדתו, להשיג את אדונו , שהתקדם הלאה.
סופו של סיפור, מושלם בידי בעל כתב היד, הכהן הגדול עמרם בן יצחק, המספר כי בפעם השנייה בה פשט ט'האר עמר על שכם, הוא כבש אותה, ומושלה דאז, מוצטפא בק ברח ללבנון. מאוחר יותר, כאשר הלשטון העותמאני השמיד את צבאו של ט'אהר , שב מוצטפא בק טוקאן לשכם, והמשיך לשלוט בה.
שורה 49 ⟵ 48:
אלעיה אחראי לכמה מהחיבורים היפים והמוכרים ביותר, הנאמרים בימינו בבית הכנסת. בין הידועים שבהם יש את אלו:
1. אלהי מצנפת הברית – חיבור מסוג "כימי" לשבת השנייה של החודש הראשון בבוקר.
2. אלהי אברהם בזכותה - חיבור מסוג "כימי" לצהרי השבת השנייה.
3. אה בחורי כל בוראי ( הוי נבחרי כל הברואים")- חיבור מסוג "דכור" לשבת מועד חגד המצות. ▼
4. אה בני הזכו – חיבור מסוג "מרן" לשבת מועד חג המצות.▼
6. אלהי מן הברית שמור – חיבור מסוג "פתחה" לשבת הששית משבע שבתות השבעות.▼
▲
7. מגן עזרך יעזרך - בית נפרד, יפהפה ומוכר נספח לחיבור מסוג " כימי" לשבת השישית משבע שבתות השבעות.▼
8. האזין ושמע ישראל – חיבור מסוג "מרן" ליום מעמד הר סיני.▼
10. שרת בך הברכה – אולי חיבורו היפה והמוכר ביותר של אלעיה, מסוג "כימי" למועד החדש השביעי. ▼
▲6. אלהי מן הברית שמור – חיבור מסוג "פתחה" לשבת הששית משבע שבתות השבעות.
11. שוה קבול השובה ילכד התרח בימינו - (המסכים/המזדרז/הראוי לקבלת התשובה, ימהר לפתחה בימינו) – חיבור נספח לחיבור ה"כימי" למועד החדש השביעי.▼
12. הודו לאלה קבצים – חיבור מסוג " שבחו" למועד החדש השביעי.▼
▲7. מגן עזרך יעזרך - בית נפרד, יפהפה ומוכר נספח לחיבור מסוג " כימי" לשבת השישית משבע שבתות השבעות.
13. מה הנבך מדעי- בית אחד נספח לחיבור "שבחו" , על שיבוש חישוב זמן המועדים בידי העמים האחרים. ▼
▲10. שרת בך הברכה – אולי חיבורו היפה והמוכר ביותר של אלעיה, מסוג "כימי" למועד החדש השביעי.
▲11. שוה קבול השובה ילכד התרח בימינו - (המסכים/המזדרז/הראוי לקבלת התשובה, ימהר לפתחה בימינו) – חיבור נספח לחיבור ה"כימי" למועד החדש השביעי.
▲12. הודו לאלה קבצים – חיבור מסוג " שבחו" למועד החדש השביעי.
▲13. מה הנבך מדעי- בית אחד נספח לחיבור "שבחו" , על שיבוש חישוב זמן המועדים בידי העמים האחרים.
14. אלהים אל עליון - חיבור מסוג "שירה" למועד החדש השביעי.
15. אהבי רצון אלה - חיבור יפהפה מסוג "דכור" למועד החדש השביעי.
▲16. אל הקדם בו אפתח – חיבור מסוג " מרן" למועד החדש השביעי.
18. בשם אלה רבי עתה ישר החל – שירה נוספת ליום הכיפור.▼
20. אתגלג ואתפאר – שירה נוספת ליום הכיפור בפירוש "כי בשם" . ▼
▲18. בשם אלה רבי עתה ישר החל – שירה נוספת ליום הכיפור.
21. בגדלו ברך וקדש זה יום הכפור – חיבור מסוג "ישתבח" ליום הכפור בבוקר. ▼
19. על מעין תהום הדעת – שירה נוספת ליום הכיפור, הנקראת גם שירת דעת הדרך.
24. הב לן משבחה - בית תחנונים מסוג "חלק" ליום הכיפור.▼
▲20. אתגלג ואתפאר – שירה נוספת ליום הכיפור בפירוש "כי בשם" .
25. הרמתי את ידי אל האלהים - בית תחנונים מסוג "חלק" ליום הכיפור.▼
26. ראו המגפה דשרת – חיבור מספד, ליום הכיפור ובו מספר אברהם על המגפה שהתחוללה בימי חייו. ▼
28. כימי השמים על הארצ שופר תשבח נקש- חיבור מסוכ "כימי" למועד החדש השמיני. ▼
29. שמעו נא ממללי נופי הזכאים - חיבור בית נספח ל"כימי" למועד החודש השמיני▼
▲24. הב לן משבחה - בית תחנונים מסוג "חלק" ליום הכיפור.
▲25. הרמתי את ידי אל האלהים - בית תחנונים מסוג "חלק" ליום הכיפור.
▲26. ראו המגפה דשרת – חיבור מספד, ליום הכיפור ובו מספר אברהם על המגפה שהתחוללה בימי חייו.
27. סלח לנו אה אל תדיר – חיבור מסוג תפילת " סלח לנו" ליום הכיפור
▲28. כימי השמים על הארצ שופר תשבח נקש- חיבור מסוכ "כימי" למועד החדש השמיני.
▲29. שמעו נא ממללי נופי הזכאים - חיבור בית נספח ל"כימי" למועד החודש השמיני
30. בתם לבבי - חיבור מסוג "שבחו" למועד החדש השמיני
31. אהיה אשר אהיה אתה יהב ומטיב – חיבור מסוג תפילה.
32. אדני אל חסדך מאפך נס עמך - חיבור נוסף מסוג תפלה – על רעש האדמה שהיה בימי חייו של אלעיה – ראה בהמשך .
33. אדני היצוב – חיבור נוסף מסוג תפילה .
34. אה רחמנה אהיה אשר אהיה אה עזי וזמרתי - בית מקרא ותחנונים.
35. מתוך חיבוריו הרבים בערבית ( קרוב לשלוש מאות) – ישנם את הידועים ביותר:
a. יא סכן חברון – ( הוי שוכני חברון) - חיבור בערבית להלל את האבות שוכני חברון. נאמר בביקור בקברי האבות. ▼
b. יא סידי אלעזר – ( אדוני אלעזר) – חיבור בערבית בשבחי הכהנים הגדולים. נאמר בביקור בקברי הכהנים הגדולים בכפר עמרתה▼
▲
c. יא אילהי בעפוך - ▼
▲
אברהם אלעיה מת, ככל הנראה, בשנת 1786 ( בגיל 67) – היא שנת המגיפה כחמישים ושמונה ימים, לאחר מותו של הכהן הגדול טביה בן יצחק. יש מי שאיחרו את מותו עד לשנת 1787/ 1788.
| |||