אדוארד אולמן – הבדלי גרסאות

את המעמד הנמוך של הגיאוגרפיה, שלא זכתה לחשיבות בעיני דיסציפלינות אחרות, הוא חש גם באמצעות ניסיונו במלחמה במלחמת העולם השנייה. ניסיון שבו נפגש עם [[כלכלן|כלכלנים]] ו[[סוציולוגיה|סוציולוגים]] ואנשי [[מדעי החברה]] האחרים בפעילותם המשותפת. אולמן, שחווה את חוסר חשיבות הגאוגרפיה האנושית, הונע לחדש את המקצוע ולהפוך אותו למקצוע מעשי יותר. כמו כן לשפר את היישומיות החברתית שלו לאחר שנסגרה המחלקה לגאוגרפיה בהרווארד.

למעשה הדחף של אולמן לחדש את הגאוגרפיה לא התרחשה לפתע באותם ימים, אלא היה מושרש היטב בהבנה מוקדמת יותר. כשהשתלב במחקרים עירוניים, עם אנשי דיסצפלינות אחרות, הבין כי צריך ליצור [[פרדיגמה|פארדיגמה]] אחרת בגאוגרפיה אנושית, תוך עזיבת הפארדיגמות הקודמות של [[דטרמיניזם|דטרמניזם סביבתי]] או [[גאוגרפיה רגיונלית|מחקרים רגיונליים]]. לכן אולמן פנה למחקרים תיאורטיים, בייחוד אלה על מיקומם של ערים. מחקרים אלה נוצרו עוד לפני מלחמת העולם השנייה וכך פירסם עם צ׳ונסי האריס את המודל של [[העיר הרב-קוטבית]] בשנת [[1945]].<ref>Harris, C. D.; Ullman, E. L. (1945-01-01). "The Nature of Cities". ''The Annals of the American Academy of Political and Social Science''. '''242''': 7–17.</ref> יחסיו המוקדמים של אולמן עם חוקרים בדיסציפלינות אחרות, כמו כלכלנים וסוציולוגים, היו כאמור סיבה נוספת לכך שהגישה האקדמית שלו היתה פרוגרסיבית.<ref>, Sugiura, Y.,  1999, Edward Ullman, A Geographer Searching for Spatial Science, Japanese Journal of Human Geography,

 

כחלק מהמגמה שפיתח אחרי מלחמת העולם, ועד לשינוי המשמעותי בגאוגרפיה האנושית (המהפכה הכמותית), אולמן, המתמחה בגיאוגרפיה של התחבורה. הוא הגדיר את הגאוגרפיה כמדע מרחבי והרחיב את מושג ה[[אינטראקציה מרחבית|אינטראקציה המרחבית]], ופיתח את המודל של האינטראקציות המרחביות.

התיאוריה של אולמן, המשיכה להתפתח על ידי חוקרים צעירים אחרים במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת וושינגטון, בראשותו של [[ויליאם גריסון|ויליאם גאריסון]], והיתה למחלקה מובילה במהפכה הכמותית.

 

מודל האינטרקציות המרחביות שפיתח אולמן, נשען על מודל כוח המשיכה של ניוטון שאומר: שעוצמת כוח המשיכה נמצא כמכפלת המסות של הגופים הנמשכים זה לזה, מחולק במרחק בין הגופים. ככל שהמסות גדלות, כוח המשיכה גדל, וככל שהמרחק בין הגופים גדל כוח המשיכה ייקטן. אולמן יישם את המודל לקשר בין יישובים, שבהם גודל האוכלוסיה מהווה את המסה במודל של ניוטון, והמרחק בין היישובים הוא שווה לאלמנט המרחק במודל של ניוטון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://en.wikipedia.org/wiki/Edward_Ullman|הכותב=|כותרת=מתוך הערך באנגלית על אדוארד אולמן|אתר=|תאריך=}}</ref>