אדוארד אולמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מחקר: איורים
←‏מחקר: איורים
שורה 19:
כחלק מהמגמה שפיתח אחרי מלחמת העולם, ועד לשינוי המשמעותי בגאוגרפיה האנושית (המהפכה הכמותית), אולמן, המתמחה בגיאוגרפיה של התחבורה. הוא הגדיר את הגאוגרפיה כמדע מרחבי והרחיב את מושג ה[[אינטראקציה מרחבית|אינטראקציה המרחבית]], ופיתח את המודל של האינטראקציות המרחביות.
לעומת אולמן באוניברסיטת וושינגטון, המחלקה לגאוגרפיה ב[[אוניברסיטת שיקגו]], ניסתה לעצב את זהות הגיאוגרפיה עם הגישה האזורית הפונקציונלית. זאת כדי להתחרות ב[[לימודים אזוריים|לימודי האזור]] - תחום מחקר חדש. אולמן לא הסכים ברצון עם הגישה שהתפתחה בשיקגו, כי ראה בה עדיין ניצני קשרים לדטרמניזם הסביבתי ולגאוגרפיה הרגיונלית, שאותם הגדיר כצורת חשיבה נאיבית שמשתמשת במתודולוגיה פשוטה של ​​שכבות המפה. אולמן טען שסוג כזה של גאוגרפיה רואה כמטרת-על שלה חלוקה סטטיסטית או גאוגרפית כיעד סופי, אבל צריך לכוון את המקצוע לכיוונים אחרים.<ref>,Ullman, E. 1953, Human Geography and area Research
 
Journal
 
Annals of the Association of American Geographers
 
Volume 43, 1953
 
pp. 54-66</ref>
מאמרו של [[שיפר]] ([[1951]]) שחולל את המהפכה הכמותית, והויכוח שהתנהל סביבו, נראו לאולמן כויכוחי סרק על מהותו של המקצוע. משום שהם עסקו בפרשנות האמריקאית לתפיסת העולם הגרמנית שהיתה נהוגה בגאוגרפיה האירופאית. אולמן דרש הרבה מעבר לויכוח על פרשנות - הוא ביקש מהפכה בחשיבה, ב[[מתודולוגיה|מתודולגיה]] ובכיווני המחקר.