פצאל (בית הורדוס) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ד"ר יחיעם שורק (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''פצאל''' (? - [[40 לפנה"ס]]) היה נסיך מ[[בית הורדוס]].
פצאל היה בנם הבכור של [[אנטיפטרוס
▲פצאל היה בנם הבכור של אנטיפטרוס וקיפרוס, הנסיכה הנבאטית, שחי כל הזמן בצלו של הורדוס וסיים את חייו בנסיבות טראגיות.
==ירושת אנטיפטרוס==
אנטיפטרוס, שותפו של
אנטיפטרוס האדומי לא חשב מעולם לדחוק לגמרי את רגלי
▲אנטיפטרוס, שותפו של יוחנן הורקנוס השני לשלטון ביהודה, זכה מידיו של יוליוס קיסר לאחר קרב פרסלוס ב-48 לפנה"ס בתואר אפוטרופוס ("משגיח") כנאמנה של רומא הממונה על הסדר בארץ ועל תשלום המסים. אנטיפטרוס מיהר למנות, באישור הרומאים, את בניו למושלים: את פצאל למושל ירושלים ואת הורדוס למושל הגליל.
▲אנטיפטרוס האדומי לא חשב מעולם לדחוק לגמרי את רגלי החשמונאים מהשלטון ביהודה ולהקים שושלת משלו שתירש את בית המלוכה המקובל על העם. רצונו היה להבטיח לו ולבניו אחריו תפקידי שליטה יוקרתיים באזור.
ההתנקשות בחיי אנטיפטרוס על ידי אנשיו של הורקנוס נועדה לשמש אות פתיחה להפיכה מדינית בירושלים. מתנגדי אנטיפטרוס ויריביו בקשו להרחיק את פצאל, לתפוס את השלטון ולחזק את סיעת בית חשמונאי, שראתה עצמה נדחקת והולכת מפני אנטיפטרוס ובניו.
==מעורבותו של מליכוס==
מליכוס, ממפקדי הצבא של הורקנוס, פיתה בשוחד את אחד מהאחראים על משקהו של אנטיפטרוס להרעיל את גביע השתיה שלו, וכך סילק מדרכו את המנהיג האדומי.
כוונתו של מליכוס היתה גם להוליך שולל את האחים
מהלך זה קומם את פצאל, שמדיניותו ואופיו היו דומים מאוד לאלו של אביו אנטיפטרוס והוא הצליח לשכנע את הורדוס לנטוש את דרך המלחמה. ▼
▲מהלך זה קומם את פצאל, שמדיניותו ואופיו היו דומים מאוד לאלו של אביו אנטיפטרוס והוא הצליח לשכנע את הורדוס לנטוש את דרך המלחמה.
==הורדוס "גונב את ההצגה"==
בשעה שניצחו [[מרקוס אנטוניוס]]
אלא שהורדוס, למרות שלא היה הבכור ומעמדו הפוליטי היה נחות מזה של פצאל, כשהאחרון היה מושל ירושלים וסביבותיה ואילו הורדוס כיהן כמושל הגליל, התעלה זה על פני פצאל בשעה
▲בשעה שניצחו אנטוניוס ואוקטביאנוס את מחנה רוצחי יוליוס קיסר, ברוטוס וקסיוס, ליד פיליפי, הביעו שני האחים, פצאל והורדוס, נאמנות לאנטוניוס וזה אישר את מעמדם מחד ודחה מאידך את טענת המשלחת העממית מיהודה כי האחים גזלו מהורקנוס את מעמדו כשליט. שני האחים התמנו לטטרארכים (נסיכים שולטים) – פצאל על ירושלים הורדוס על הגליל. לשליטי רומא היה נוח ומתוך שיטת "הפרד ומשול" לאשר לצמד האחים את מעמדם, כשהאחד מאזן את חברו.
▲אלא שהורדוס, למרות שלא היה הבכור ומעמדו הפוליטי היה נחות מזה של פצאל, כשהאחרון היה מושל ירושלים וסביבותיה ואילו הורדוס כיהן כמושל הגליל, התעלה זה על פני פצאל בשעה שהתחתן עם מרים החשמונאית, ובכך הניח יסוד מדיני-משפטי למעמדו העליון במדינה.
==פצאל בשבי הפרתים==
בשנת 40 לפנה"ס, משהופיעו באזור
▲בשנת 40 לפנה"ס, משהופיעו באזור הפרתים, ואליהם הסתפח מתתיהו אנטיגונוס החשמונאי, בנו השני של אריסטובולוס, מתוך תקווה לשוב ולשלוט ביהודה, אם כי בחסות הפרתים, הורקנוס ובני אנטיפטרוס, הורדוס ופצאל התבצרו בירושלים. בין הורדוס לפצאל פרץ ויכוח, כשהורדוס דורש להמשיך ולהילחם, ואילו פצאל תמך בניהול משא-ומתן עם הפרתים. פצאל אף נפגש עם באזארפאניס הפחה הפרתי, שעמד בראש גדוד צבא, כדי לשכנעו לקיים שיחות בדבר סיום הקרבות. פצאל היה בעל תפישה מדינית מאוד מציאותית, בדומה לאביו אנטיפטרוס, וידע היטב שסכנה מרובה היא להשלים עם הפרתים עד אשר טרם הוכרעה המערכה בינם לבין הרומים. מטרת פגישתו עם הפחה הפרתי היתה להניע את הפרתים בשידולים ובתשלום כופר ליטול מאנטיגונוס את היכולת להתנקם באחים. פצאל קיבל כיסוד למשא-ומתן את הצעת הפרתים, שהנצורים יוצאו מתחום שליטתו של אנטיגונוס, ושהמשא-ומתן לא יתנהל אלא בינם לבין הפרתים. משהוסכם הדבר בין שני הצדדים יצא פצאל למיפגש, חרף התנגדותו הנחרצת של אחיו הורדוס, מי שלא סמך כליל על הפרתים ותמך בהמשך ההתקוממות.
למיפגש עם הפרתים התלווה גם הורקנוס, וזאת בכדי לשוות למיפגש אופי רשמי. תוך כדי השיחות התברר לפצאל כי נחתמה ברית בין אנטיוגונוס לפרתים ואף יעצו לו להימלט מהמקום באחת הספינות שעגנו בסמוך. פצאל סרב מכיוון שהתנגד להפקיר את הורקנוס לגורלו ולנפשו, ולמעשה חרץ בכך את גורלו שלו.
הורדוס, שהתבצר בירושלים, חש במלכודת שטמנו הפרתים לאחיו ולהורקנוס, אולי על סמך הודעת שליח, והצליח לחמוק בלילה, הוא ומרים ארוסתו עם אמה [[אלכסנדרה החשמונאית|אלכסנדרה]] וקבוצת שומרי ראשו, ושמו פניהם
==המחווה של הורדוס לאחיו==
שני האחים היו קשורים בקשרי אחווה נאמנים עד יום מותו של האחד מהם
במגדלים אלה באה האמנות האדריכלית של ימי הורדוס לשיא באיכותה. אבני הגזית תאמו בשלמות זו לזו וזיזן בולט במקצת שפה מסותתת צרה להן בתיאומי הגובה, ורוחבה בתאומי האורך, וניקור דק כולל על פניהם, שנעשה בברזל משונן. הורדוס בנה אף יישוב על-שם אחיו פצאל וקרא לו [[פצאל|פצאליס]].▼
▲שני האחים היו קשורים בקשרי אחווה נאמנים עד יום מותו של האחד מהם (פצאל), והורדוס שמר לו אהבה גם לאחר פטירתו, ולראיה שאחד משלושת המגדלים הגדולים שבנה קרא הורדוס על שמו של פצאל (השניים האחרים נקראו על שם מרים והיפיקוס).
▲במגדלים אלה באה האמנות האדריכלית של ימי הורדוס לשיא באיכותה. אבני הגזית תאמו בשלמות זו לזו וזיזן בולט במקצת שפה מסותתת צרה להן בתיאומי הגובה, ורוחבה בתאומי האורך, וניקור דק כולל על פניהם, שנעשה בברזל משונן. הורדוס בנה אף יישוב על-שם אחיו פצאל וקרא לו פצאליס.
[[קטגוריה:בית הורדוס]]
|