חסידות בעלז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיותר.
שורה 4:
| אדמו"ר = [[ישכר דב רוקח]]
}}
'''חסידות בעלז''' ([[תקופת הביניים של העברית|בכתיב מסורתי]], המשמש גם בחסידות: '''בעלזא'''; [[עברית מודרנית|הכתיב העברי התקני]]: '''בֶּלז''') היא [[חצר חסידית]] שהוקמה בתחילת [[המאה ה-19]] בעיירה [[בלז|בֶּלז]], ובראשה עומד כיום הרב [[ישכר דב רוקח]] (השני). החסידות היא אחת מחמש החסידויות הגדולות בעולם, וההערכות לגביה נעות (נכון ל-[[2013|2019]]) בין 86,000 ל-98,000 משפחות בעולם{{הערה|בשבועון [[משפחה]] פורסמה הערכה של כ-8,000 משפחות. עם זאת, באלפון של החסידות משנת [[תשע"ג]] מנויות כ-3,500 משפחות בישראל.}}.
 
==תולדות חסידות בעלז עד השואה==
שורה 31:
החסידים הסכימו להכתיר את בן אחיו של רבי אהרן, [[ישכר דב רוקח|ישכר דב]], שהיה אז ילד בן 9, כאשר יגדל. שנה וחצי לאחר חתונתו, בחודש [[אב]] [[ה'תשכ"ו|תשכ"ו]], הכתירוהו רוב החסידים לאדמו"ר. קבוצה אחרת שהתנגדה להכתרה החפוזה לדעתם, לא הסכימה לקבל את מרות האדמו"ר, פרשה מהחסידות והקימה בית מדרש בבני ברק ברחוב מהרש"ל. אל הפורשים הצטרף מאוחר יותר הרב [[שלום ברנדר]], ראש הישיבה. גם ב[[אנטוורפן]] הוקם בית כנסת של "המתנגדים". ב[[לונדון]] השתלטו ה"מתנגדים" על בית המדרש של בעלז, והחסידים של רבי ישכר דוב הקימו לעצמם בתי מדרש ומוסדות חינוך חדשים. לימים קיבלו רוב ה"מתנגדים"{{מקור}} כאדמו"ר את רבי [[יהושע רוקח (בני ברק)|יהושע רוקח]], נינו של האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח הראשון. רבי יהושע ירש את חצר [[חסידות מחנובקה|מחנובקה]] וחסידות זו קראה לעצמה "בעלזא-מחנובקה", מה שגרם למתח בין החצרות. ב[[כסלו]] [[תשע"ו]] נחתם הסכם בין החסידויות, שלפיו מעתה תיקרא החסידות "מכנובקא-בעלזא"{{הערה|1=[http://www.kikar.co.il/186120.html הידיעה הראשונית בעיתונות]}}.
 
רבי ישכר דב פיתח את החסידות והקים מערכת קהילתית רחבה. מרכז החסידות נמצא ב[[קריית בעלז]] שב[[ירושלים]], שם נבנה [[מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז|המרכז העולמי לתורה וחסידות בעלז]] במבנה ענק ומפואר, המזכיר את העיצוב של בית הכנסת בעיירה בעלז. בצמוד אליו ביתו של הרבי המכונה 'די גרויסע שטוב' כפי שהיה נקרא בגליציה בפי החסידים, אשר בקומתו התחתונה נמצא אולם הטישים. סביב בית המדרש בנויה קריית בעלז שבה מתגוררים כאלף חסידים. קהילות נוספות קיימות ב[[בני ברק]], ב[[אשדוד]], ב[[בית שמש]], ב[[תל אביב]], ב[[חיפה]], ב[[קריית גת]] וב[[גבעת זאב|גבעת זאב ובהר יונה]], וכן בחו"ל: ב[[בורו פארק]], ב[[מונסי]], ב[[וויליאמסבורג (שכונה)|וויליאמסבורג]], ב[[לייקווד (ניו ג'רזי)|לייקווד]], ב[[סטטן איילנד]], ב[[מונטריאול]], ב[[אנטוורפן]], ב[[לונדון]], ב[[מנצ'סטר]], ב[[ציריך]], ב[[וינה|ווינה]], ב[[מלבורן]] וב[[סאו פאולו]].
 
לחסידות מערכת קהילתית רחבה. [[בד"ץ]] בשם "[[בד"ץ מחזיקי הדת|מחזיקי הדת]]", מערכת [[חינוך]] לבנים ולבנות שבה לומדים אלפי תלמידים, שבועון בשם "[[המחנה החרדי]]", ארגון "צהר" ל[[חזרה בתשובה|החזרה בתשובה]] וישיבה לבעלי תשובה בשם "תורה ואמונה". לחסידות גם ארגוני חסד פנים קהילתיים לתמיכה בנזקקים{{הערה|אתר ארגון "[https://www.ahavat-chesed.org/ אהבת חסד]" התומך בנזקקים.}}, סיוע בחיתון ילדים. ארגון "סעד ומרפא" מפעיל בין היתר מרפאת [[עזרה ראשונה]] ("מרפאת רם") בקריית בעלז. לחסידות ולאדמו"ר יש גם חלק בהקמת ארגון [[הידברות (ארגון)|הידברות]], וכן הארגון [[עזרה למרפא]] הוקם על ידי [[אלימלך פירר]] ואברכי החסידות, בעידוד האדמו"ר. לחסידות קו מידע טלפוני ב[[יידיש]] בשם "קול בעלזא", שבו חדשות החצר והקהילה וחזרה על דברי תורתו של האדמו"ר ב[[טיש]] השבועי. לחסידות ארגון שיעורי תורה בשם "יגדיל תורה".
שורה 125:
* הרב [[יעקב יצחק ניימן]] - רב בפאפא ואחרי השואה רב קהילת בעלז ב[[מונטריאול]]
* רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא (נארול)|חיים מאיר יחיאל שפירא]] - רבה של נארול ולאחר השואה האדמו"ר מנארול ב[[בני ברק]]
* הרב [[נתן אורטנר]]., רבה של [[לוד]]
 
כיום בולטים בין החסידים:
שורה 138:
* [[אלימלך פירר]], יועץ רפואי, ומייסד ארגון [[עזרה למרפא]]
*[[ישראל אייכלר]], [[חבר הכנסת|חבר כנסת]] ועורך 'המחנה החרדי'
*שמעון זאב קליין יד ימין של האדמו<nowiki>''</nowiki>ר
 
==ראו גם==