מלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yair nahum (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תיקון קישור פנימי
שורה 59:
במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה גם '''[[השואה]]''' – [[רצח עם]] שיטתי בו נרצחו על ידי ה[[נאציזם|נאצים]] ועוזריהם כשישה מיליון [[יהודים]]. המלחמה העולמית איפשרה לנאצים להחריף באופן קיצוני את פעולותיהם נגד היהודים. לפני המלחמה התמקדה מדיניותה של [[גרמניה הנאצית]] בעיקר באפליית יהודים ובעידוד הגירתם. בזמן המלחמה, לאחר שכבשו שטחים נרחבים באירופה, עברו הנאצים לפעולות חריפות הרבה יותר כלפי היהודים: ריכוזם בגטאות ובמחנות, ושילוחם ל[[מחנה השמדה|מחנות השמדה]] לצורך רצח עם שיטתי והשמדה המונית, שבוצעו מתוך קנאות [[אידאולוגיה|אידאולוגית]] [[אנטישמיות|אנטישמית]] קיצונית. מלבד היהודים, [[השמדת לא-יהודים במלחמת העולם השנייה|הושמדו]] במהלך המלחמה גם עשרות אלפי [[השמדת הצוענים במלחמת העולם השנייה|צוענים]], ועשרות אלפי [[תוכנית T4 - אותנסיה|נכים, מוגבלים שכלית]], [[הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית|הומוסקסואלים]], [[הבונים החופשיים#הבנייה החופשית בגרמניה הנאצית|בונים חופשיים]], [[מרחב מחיה|אזרחים פולנים]] ו[[רצח שבויי מלחמה מברית המועצות בידי הנאצים|שבויי מלחמה מברית המועצות]].
 
במלחמה לחמו שתי בריתות: '''[[מדינות הציר]]''' כנגד '''[[בעלות הברית]]'''. המדינות העיקריות במדינות הציר היו [[גרמניה הנאצית]], [[איטליה הפשיסטיתהפאשיסטית]] ו[[האימפריה היפנית]]. המדינות העיקריות בבעלות הברית היו [[הממלכה המאוחדת]], [[הרפובליקה הצרפתית השלישית|צרפת]], [[ברית המועצות]], [[ארצות הברית]], ובהמשך המלחמה גם [[הרפובליקה הסינית (1912–1949)|סין]]. צרפת חדלה להיות חלק מבעלות הברית בעקבות תבוסתה ל[[גרמניה]] ב-[[1940]] ועליית [[ממשלת וישי]]. (אך המשיכה להילחם במסגרת צבא צרפת החופשית) ברית המועצות שיתפה פעולה עם גרמניה עד [[1941]] וחברה לבעלות הברית לאחר שנבגדה על ידי גרמניה ביוני 1941 ("[[מבצע ברברוסה]]"). ארצות הברית הצטרפה לבעלות הברית לאחר ש[[המתקפה על פרל הארבור|הותקפה על ידי יפן]] בסוף 1941 ולאחר שגרמניה הכריזה עליה מלחמה (בתגובה לתקיפה היפנית בפארל-הרבור). סין נלחמה נגד הכיבוש היפני ב[[מלחמת סין-יפן השנייה]], שהייתה אחת הזירות במלחמה.
 
מדינות נוספות חברו ל[[מדינות הציר]] או ל[[בעלות הברית]] ממניעים שונים, כגון כיבוש, איום או רצון חופשי. מספר מדינות נותרו נייטרליות, כגון [[שווייץ]] ו[[שוודיה]]. הגורם העיקרי למלחמה היה מדיניותן התוקפנית של מדינות הציר, ובעיקר [[גרמניה הנאצית]] בראשות [[אדולף היטלר]].
שורה 79:
שיתוף הפעולה בין גרמניה הנאצית לבין האימפריה היפנית היה מוגבל מאוד. עובדה זו נבעה הן מהנתק הגאוגרפי בין שני המרכיבים המרכזיים של מדינות הציר (כל דרכי הגישה למעט [[צוללות|שיט תת-ימי]] היו חסומות בפניהן) והן מחוסר נכונות של שני הצדדים לקיים שיתוף פעולה משמעותי. הגרמנים כמעט שלא שיתפו את היפנים בטכנולוגיה המתקדמת של התעשייה הגרמנית ובפיתוחים הצבאים שלהם. בנוסף, שני הצדדים לא יידעו זה את זה ביחס לתוכניות האסטרטגיות שלהם, לא התייעצו זה עם זה לפני ביצוען, ובאופן כללי לא קיימו שיתוף פעולה ברמה האסטרטגית. הדוגמה הבולטת ביותר להיעדר שיתוף הפעולה האסטרטגי היא, שאף על פי שיפן חלקה גבול יבשתי עם ברית המועצות, היא מיאנה לתקוף את ברית המועצות, במקביל ל[[מבצע ברברוסה|פלישה הגרמנית לשטח ברית המועצות בקיץ 1941]], ושמרה על הסכם הנייטרליות ההדדית, שחתמה עם ההנהגה הסובייטית, לאורך כל שנות המלחמה. יפן גם לא יידעה מראש את גרמניה ביחס לתוכניותיה בדרום-מזרח אסיה, ולהחלטתה לתקוף את [[צי ארצות הברית]] בנמל [[פרל הארבור]].
 
מצד שני, התקיים שיתוף פעולה הדוק למדי בין גרמניה הנאצית לבין גרורותיה ובעלות בריתה ביבשת אירופה. גרמניה סיפקה סיוע צבאי רב לאיטליה במהלך המערכה הצבאית נגד יוון (1940-1941), והמערכה בזירת המלחמה של צפון אפריקה (1943-1940), ולפינלנד במלחמתה נגד ברית המועצות (1944-1941). איטליה הפשיסטיתהפאשיסטית, רומניה, הונגריה ופינלנד השתתפו ב[[מבצע ברברוסה|מתקפה הגרמנית על ברית המועצות ב-1941]], ותרמו תרומה משמעותית למאמץ המלחמה הגרמני במסגרת המערכה ב[[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה|חזית המזרחית]] לפחות עד שנת 1944 (במהלך שנה זו החליפו רומניה, בולגריה ופינלנד צד במלחמה, וצבאותיהם החלו להלחם לצד בעלות הברית נגד גרמניה). יש לציין שמערכת היחסים בין גרמניה הנאצית לרוב המדינות הנ"ל (למעט אולי [[פינלנד]]) לא הייתה שיוויונית, ובמקרים רבים הן קיבלו ממנה תכתיבים. גם ספרד תמכה בגרמניה אם כי מלחמת האזרחים בספרד והנזק שנגרם לספרד מנעו ממנה לשלוח שום דבר מעבר לדוויזית מתנדבים.
 
==רקע==
שורה 88:
מעצמות המערב (ארצות הברית, הממלכה המאוחדת וצרפת) שאפו ליצור שלום בעולם על ידי עקרונות מערביים כמו [[לאומיות]] ו[[דמוקרטיה]]. השאיפה לשלום באה לידי ביטוי בהקמת "[[חבר הלאומים]]", אולם ארצות הברית לא הצטרפה לגוף זה, ובהמשך הסתבר שכוחו מועט. בשנות השלושים המשיכה השאיפה לשלום בדמות "[[מדיניות הפיוס כלפי גרמניה|מדיניות הפיוס]]" של מעצמות [[המערב]] נוכח מדיניותה של גרמניה. קידום הלאומיות בא לידי ביטוי בשאיפתו של [[נשיא ארצות הברית]], [[וודרו וילסון]], לאפשר לכל עם את הזכות ל[[הגדרה עצמית]] והקמת מדינה. בעקבות זאת הוקמו מדינות חדשות, שהיו בעבר בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה העות'מאנית והקיסרות הרוסית. בתוך אירופה נוצרו תשע מדינות חדשות. במזרח התיכון המשיכו הבריטים והצרפתים בשלטון אימפריאלי, אולם הן חילקו את המרחב למדינות מוגדרות והציבו בהן שלטון מקומי.
 
מגמות אלו לא הביאו לתוצאות המיוחלות. הלאומיות קנתה אחיזה חזקה ופנתה כנגד אימפריאליזם מעצמות המערב עצמן. במזרח התיכון דרשו המדינות השונות כי הממלכה המאוחדת וצרפת יחדלו משלטונן האימפריאלי. במדינות מסוימות באירופה קיבלה הלאומיות צביון [[לאומנות|לאומני]], [[פשיזם|פשיסטי]] או [[גזענות|גזעני]]. מספר מדינות, כמו ברית המועצות, איטליה וגרמניה, חיפשו את התשובה לקשייהן בדמות משטרים [[טוטליטריזם|טוטליטריים]]. על רקע זה נוצרה הברית בין גרמניה הנאצית בראשות היטלר לבין איטליה הפשיסטיתהפאשיסטית בראשות [[מוסוליני]] ([[מדינות הציר]]). רק במהלך המלחמה התגבשה ברית נגדית של [[מדינות המערב]] הדמוקרטיות, ארצות הברית, הממלכה המאוחדת וצרפת ([[בעלות הברית]]). ברית המועצות בראשות סטלין, לא מיהרה לקחת צד זה או אחר, אלא ניסתה ליצור [[קומינטרן|איחוד של מדינות קומוניסטיות ברחבי העולם]]. גם ארצות הברית שאפה לשמור על [[התבדלות|מדיניות בדלנית]] ולא להתערב בנעשה באירופה.
 
בצדו השני של [[כדור הארץ]], המשיכה יפן את המגמה שבה החלה בסוף [[המאה ה-19]]: מודרניזציה, התעצמות והתפשטות. בשנות השלושים החלה גם ביפן מגמה לאומנית וצבאית. טרם פרוץ המלחמה כבר היו בידיה חלקים מ[[הרפובליקה הסינית (1912–1949)|סין]] ואיים שונים בסביבתה. מגמה זו גרמה בסופו של דבר לחבירתה אל מדינות הציר.
שורה 154:
התקדמותן של גרמניה ומדינות הציר באירופה הייתה מהירה (בזכות ה"[[מלחמת בזק|בליצקריג]]"). מספטמבר 1939 עד אפריל 1941 הן הצליחו להשתלט על רוב אירופה. חלק מהמדינות נכבשו בקרב, אולם חלקן בחרו לשתף פעולה עם מדינות הציר מתוך פחד או הזדהות.
 
ב-[[1 בספטמבר]] [[1939]] [[המערכה בפולין|פלשה גרמניה לפולין]] וכבשה אותה תוך כחמישה שבועות של לחימה עיקשת אך חסרת סיכוי מצד הפולנים. הממלכה המאוחדת (בריטניה) וצרפת הכריזו מלחמה על גרמניה אולם לא נכנסו ללחימה בפועל ("[[המלחמה המדומה]]"). בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב, השתלטה ברית המועצות על חלק מפולין ועל המדינות הבלטיות (ליטא, לטביה ו[[אסטוניה]]). במרץ 1940, לאחר פלישתה של ברית המועצות לפינלנד שכללה גם מספר כישלונות צבאיים סובייטיים (המלחמה הסובייטו-פינית או [[מלחמת החורף]]), הצליחה ברית המועצות להשיג ויתורים טריטוריאליים מצד השכן הקטן אותו תקפה. באפריל 1940 כבשה גרמניה את [[דנמרק]] ו[[המערכה בנורווגיה|נורווגיה]]. בעלות הברית הנחיתו כוחות בצפון נורווגיה במהלך כושל לכיבוש צפון נורווגיה עקב כיבוש דרום המדינה על ידי הגרמנים, אולם ההיענות לא הייתה מהירה דיה. בעקבות כישלון זה ועוד שורה רבה של כישלונות מבצעיים מצד הממלכה המאוחדת, התפטר [[ראש ממשלת בריטניה]], [[נוויל צ'מברליין|צ'מברליין]] והוחלף ב-10 במאי על ידי [[צ'רצ'יל]] שהנהיג מדיניות נמרצת יותר. במאי 1940 כבשה גרמניה את [[בלגיה]], [[לוקסמבורג]] ו[[הולנד]]. כיבושים אלו אפשרו לגרמניה [[המערכה על צרפת|לפלוש לצרפת]] גם מצפון מזרח, וכך לעקוף את קו הביצורים הצרפתי -[[קו מז'ינו]]. הכוחות הבריטים שהונחתו בצרפת, נותרו מנותקים בצפון צרפת. חיל הים הבריטי וסירות פרטיות הצליחו לחלץ כ-338,000 חיילים בריטיים וצרפתים מחוף [[דנקרק]] לממלכה המאוחדת במשך כשבוע ([[מבצע דינמו]]). ב-[[10 ביוני]] [[1940]], לאחר שצפתה בניצחונות של גרמניה, הכריזה [[איטליה הפשיסטיתהפאשיסטית]] מלחמה על בריטניה ועל צרפת. ב-[[22 ביוני]] 1940 חתם [[ראש ממשלת צרפת]] -[[אנרי פיליפ פטן|פטן]], על הסכם שביתת נשק עם גרמניה. צרפת חולקה לשניים – החלק הצפוני (כ-60% משטח צרפת) היה בשליטה צבאית גרמנית (אם כי היו אלו כוחות קטנים), ובחלק הדרומי הוקמה בעיר וישי [[ממשלת וישי]] ששיתפה פעולה עם גרמניה והייתה ממשלת בובות.
 
באוגוסט וספטמבר 1940 הפציץ חיל האוויר הגרמני (ה[[לופטוואפה במלחמת העולם השנייה|לופטוואפה]]) את דרום מזרח אנגליה ואת לונדון ("[[הקרב על בריטניה]]"). באוקטובר 1940 הצליח חיל האוויר הבריטי לגבור על חיל האוויר הגרמני.