פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסר בית אחד, לפני 3 חודשים
סנש התקבלה ל[[בית ספר]] [[קלוויניזם|נוצרי קלוויניסטי]] לבנות. כאשר נבחרה למועצה הספרותית של בית הספר נמנע ממנה למלא את התפקיד מסיבות [[אנטישמיות]]. היא נעשתה [[ציונות|ציונית]] נלהבת לנוכח התפשטותה של האנטישמיות בהונגריה.
 
בשנת [[1939]] עלתה לארץ-ישראל. היא למדה שנתיים בבית הספר החקלאי לבנות של [[חנה מייזל שוחט]] ב[[נהלל]] והצטרפה לקבוצת צעירים שהקימו את קיבוץ [[שדות ים]]. בתקופה זו אף הדריכה בקן [[קריית חיים]] של [[הנוער העובד והלומד]].
 
ב-[[1943]] התנדבה לצבא הבריטי, והצטרפה לקבוצת [[צנחן|צנחנים]] שנועדו לצנוח על אדמת אירופה, במסגרת המאבק ב[[גרמניה הנאצית]]. לצורכי התקשורת, השתמשה סנש בשם הצופן "הגר". ב-[[15 במרץ]] [[1944]] צנחו חנה סנש, [[ראובן דפני]] [[יונה רוזן]] ו[[אבא ברדיצ'ב|ואבא ברדיצ'ב]] ב[[יוגוסלביה]], ליד הגבול ההונגרי, שם הצטרפו לקבוצת [[פרטיזן|פרטיזנים]] מקומית. ביוני 1944 חצתה סנש את הגבול להונגריה ונתפסה על ידי חיילים הונגרים. היא נשלחה לכלא בבודפשט, עיר הולדתה, שם נחקרה בעינויים.
 
סנש הועמדה לדין ב[[בית דין צבאי]] הונגרי באשמת [[ריגול]] ו[[בגידה|בגידה במולדת]] (שהרי נולדה בהונגריה), אך עוד קודם שהסתיים משפטה [[הוצאה להורג]], ב-[[7 בנובמבר]] 1944 ([[כ"א בחשוון]] [[ה'תש"ה]]), בגיל 23. בבגדיה של סנש נמצאו לאחר מותה שתי פתקאות. באחת מהן כתבה מספר חרוזים, בהם היא חזתה את קיצה, ובשנייה נכתבה בקשת סליחה מאמה. סנש ניהלה יומן עד יומה האחרון. יומן זה יצא לאור בעברית ב-[[1946]].
208

עריכות