שני וחמישי – הבדלי גרסאות

* '''[[תחנון]]''': ב[[תפילת שחרית]] בימים שני וחמישי נהוג להוסיף קטעים נוספים לסדר [[תחנון]], מכיוון שימים אלו הם ימי רצון מיוחדים שמשה עלה לקבל לוחות בחמישי וירד בשני{{הערה|[[ארבעה טורים|טור]] סימן קל"ד, [[רמ"א]] ו[[משנה ברורה]] שם.}}. סיבה נוספת היא מכיוון שבתי הדין היו יושבים בימי שני וחמישי, וכך גם [[בית דין של מעלה]]{{הערה|שם="באר היטב"|[[באר היטב]], סימן קל"ד [[ס"ק]] ג'.}}.

:קטע שנהוג להוסיף ברוב עדות ישראל הוא הקטע "והוא רחום", תפילה הבנויה בעיקר על שברי פסוקים עם תוספות שונות. בחלק מהקהילות המתפללות [[נוסח אשכנז]], בהן אין אומרים [[וידוי (יהדות)|וידוי]] בשאר הימים, נהוג להוסיף אותו. בקהילות [[יהדות ספרד|הספרדים]] ו[[יהדות איטליה|האיטלקים]] מוסיפים לומר את הקטע "מה נאמר לפניך יושב מרום". שני קטעים אלו היו במקורם חלק מתפילת הימים הנוראים.

* '''[[תענית בה"ב]]''': [[תענית]] שני וחמישי ושני, היא [[מנהג]] של [[יהדות אשכנז]] לצום שלושה [[צום|צומות]] רצופים, בימים שני וחמישי ושני הראשונים בחודש [[חשוון]] ובחודש [[אייר]], שני וחמישי בשבוע הראשון לחודש, ויום שני בשבוע שאחריו. כיום רק בודדים צמים תעניות אלו בפועל, אבל בחלק מ[[בית כנסת|בתי הכנסת]] האשכנזיים נוהגים לומר את ה[[סליחות]] המיועדות לתעניות אלו.

* '''[[תענית]]''': יש הנוהגים לסגף עצמם ולצום דרך קבע בימים שני וחמישי. אחרים נוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין בימים אלו{{הערה||שם="באר היטב"}} או לעשות [[תענית דיבור]]. מנהגים אלו נפוצים בפרט בימי שני וחמישי בימי ה[[שובבי"ם]].