מפלגת הלייבור (הממלכה המאוחדת) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אנונימי מדי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) תיקון קישור פנימי |
||
שורה 86:
===באופוזיציה בשנות השלושים===
המפלגה ספגה מכה חמורה, ממנה התקשתה להתאושש. ב-[[1932]] פרשה מהמפלגה [[מפלגת הלייבור העצמאית]] ויצאה לדרך עצמאית שהובילה לבסוף לדעיכתה. לנסבורי, מנהיג המפלגה, נקט ב[[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדה]] שליוותה את הלייבור במהלך שנות העשרים ותחילת שנות השלושים, של התנגדות לחימוש ושאיפה למימוש ביטחון קולקטיבי במסגרת [[חבר הלאומים]]. עם עליית ה[[פשיזם]] וה[[נאציזם]], נראתה עמדה זו כרלוונטית פחות ופחות. לנסבורי היה פציפיסט מושבע, שאף ביקר באמצע שנות השלושים את [[היטלר]] ואת [[מוסוליני]] בניסיון להגיע עמם להבנות. בספטמבר [[1935]] החליטה ועידת המפלגה כי המפלגה תתמוך בסנקציות של חבר הלאומים כנגד [[איטליה
אטלי הוביל את מפלגת הלייבור להישג יחסי בבחירות של 1935; המפלגה זכתה ב-154 מושבים, והיה זה ההישג הגדול ביותר שהשיגה עד אז. על אף הישג זה הצליחו השמרנים לשמור על הרוב בפרלמנט, ו[[סטנלי בולדווין]] שב ומונה לראש הממשלה. בסמוך לאחר הבחירות, בנובמבר 1935, התקיימו הבחירות למנהיגות הלייבור, בהן זכה אטלי. בתפקידו כראש הלייבור הרחיק את המפלגה מעמדותיו הפציפיסטיות של לנסבורי, ועמד בין הקוראים לחימוש, ולעמידה תקיפה מול היטלר ומוסוליני, בניגוד לעמדתו של ראש הממשלה נוויל צ'מברליין, שתמך במדיניות של "פיוס" אל מול האיום הנאצי. ב-[[1937]] החליטה המפלגה להתנגד למדיניות "הפיוס" של צ'מברליין, וזאת בעיקר בשל עמדתם של [[ארנסט בווין]] ו[[יו דאלטון]]. עם זאת, היה אטלי נחוש בדעתו לאחד את שורות מפלגתו, ועמד אל מול ניסיונות ליצור "חזית עממית" כנגד הפשיזם עם מפלגות אחרות, לרבות המפלגה הקומוניסטית הבריטית. כאשר מנהיגי השמאל במפלגתו [[סטפורד קריפס]] ו[[אניירין בוואן]] המרו את פיו והמשיכו להטיף לגיבוש חזית עממית, לא היסס להוציאם משורות המפלגה.
| |||