מתנדבי היישוב בבאפס – הבדלי גרסאות

משיקולים [[פוליטיקה|פוליטיים]] החליטו הבריטים לקיים שוויון בגיוס בין [[יהודים]] ל[[ערבים]], אך בפועל רוב המתגייסים היו יהודים. הבריטים אפשרו תחילה גיוס לשש פלוגות בלבד, מהן שלוש פלוגות יהודיות ושלוש ערביות שתשרתנה ב[[ארץ-ישראל]] וב[[עבר הירדן]] בלבד. בסופו של דבר קמו 15 פלוגות יהודיות, בכל אחת מהן כ-200 חיילים ובכולן יחדיו כ-3,000 איש. ציפיות המתגייסים והנהגת היישוב כי הפלוגות תזכינה לאימונים צבאיים מתקדמים נכזבו עד מהרה. הבריטים הטילו עליהן תפקידי עזר בלבד של אבטחה, שמירת מתקנים וליווי שיירות, ואימוניהן היו מצומצמים ביותר. הנשק שניתן להם היה משאריות [[מלחמת העולם הראשונה]]. פלוגות ה'באפס' חנו בארץ ישראל ותקוות המתנדבים כי במהרה ייצאו לחזית להלחם ב[[גרמניה הנאצית|גרמנים]] וה[[איטליה הפשיסטיתהפאשיסטית|איטלקים]] נכזבו. לדברי מפקד [[ההגנה]] [[אליהו גולומב]], במלאת חצי שנה לקיומן של הפלוגות, אין "פלוגות הבאפס אלה כוח צבאי: הן מנותקות מכל פיקוד, אין להם אימון רציני. החיילים עסוקים כרגיל בתפקידי-עזר שניים במעלה".