פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 14 בתים, לפני 4 חודשים
תיקון כיווניות הערת שוליים
ב-[[25 במאי]] [[2018]] בוטל סעיף בחוקה האירית האוסר על הפלות, לאחר משאל עם בנושא. סעיף זה אושר אף הוא במשאל עם בשנת 1983, ב-2014 הוכנס תיקון לחוקה שאפשר ביצוע הפלה במקרים של סכנה לחיי האם.{{הערה|{{וואלה!||"היסטוריה באירלנד: ניצחון מוחץ לתומכים בהפלות במשאל עם"|3160880|26 במאי 2018}}}}
 
ב-5 ביולי 2018, העביר השנאד האירי חוק המכריז על תאריך ה-21 בינואר כיום העצמאות של אירלנד, יום השנה לאספה הראשונה של ה[[דאל אירן]] ב-1919. באספה זו אושרה הצהרת העצמאות האירית.{{הערה|[https://www.thesun.ie/news/2810759/ireland-independence-day-seanad-bill/ Ireland set to get annual Independence Day after Seanad bill passed — but you won’t be getting a day off], Adam Higgins, The Irish Sun, 5th July 2018|שמאל=כן}}
 
==כלכלה==
===ספרות===
[[קובץ:Yeats1923.jpg|ממוזער|שמאל|175px|זוכה פרס נובל לספרות [[ויליאם בטלר ייטס]], מהחשובים שבמשוררי אירלנד]]
אירלנד תרמה תרומה משמעותית לעולם הספרות הן בשפה האנגלית והן בשפה האירית. ה[[סיפורת]] האירית המודרנית החלה בשנת [[1726]] עם פרסומו של הספר [[מסעי גוליבר]] של [[ג'ונתן סוויפט]]. עם הסופרים האירים החשובים הנוספים של [[המאה ה-18]], ניתן למנות את [[לורנס סטרן]] וספרו [[טריסטרם שנדי]] ואת [[אוליבר גולדסמית']] וספרו ''The Vicar of Wakefield''. סופרים אירים רבים פרצו לתודעה במהלך [[המאה ה-19]], וביניהם [[מריה אדג'וורט']], [[ג'ורג' מור]] ו[[ברם סטוקר]] וספרו משנת [[1897]], [[דרקולה (ספר)|דרקולה]]. מבין סופרי [[המאה ה-20]] ניתן למנות את [[ג'יימס ג'ויס]] וספריו [[דבלינאים]], [[דיוקן האמן כאיש צעיר]] ו[[יוליסס]] ואת הסופרים [[בריאן או'נולן]], [[אליזבת בואן]], [[עדנה או'בריאן]], [[רודי דויל]] ו[[ג'ון באנוויל]]. בתחום סיפורי הילדים, בולט בשנים האחרונות הסופר [[אואן קולפר]]. בין המשוררים האירים הידועים ביותר ניתן למנות את [[פטריק קוונה]], ואת זוכי [[פרס נובל לספרות]] [[ויליאם בטלר ייטס]] ו[[שיימוס היני]].
 
ההיסטוריה של ה[[תיאטרון]] האירי מתחילה עם התפתחותו של [[התחום (אירלנד)|שטח השליטה האנגלי]] סביב העיר [[דבלין]] ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]], ובמהלך השנים תרמה אירלנד באופן נרחב לדרמה האנגלית. בתחילת דרכו, התיאטרון האירי שימש בעיקר למטרות פוליטיות, אך ככל שנפתחו תיאטראות נוספים וככל שעלתה הפופולריות של התחום, התיאטרון העלה הצגות יותר ויותר מגוונות. תיאטראות רבים בדבלין יצרו קשרים עם מקביליהם ב[[לונדון]], והצגות בריטיות רבות הוצגו על במות אירלנד. אולם, רוב המחזאים האיריים עזבו את המדינה כדי לבסס את עצמם בתחום. במאה ה-18, היו שני המחזאים האיריים [[אוליבר גולדסמית']] ו[[ריצ'רד ברינסלי שרידן]] מהמצליחים שבמחזאי לונדון. בתחילת [[המאה ה-20]], תיאטראות רבים באירלנד החלו לקדם מחזות איריים ולטפח מחזאים, במאים ושחקנים מקומיים, מה שאפשר ליוצרים האיריים להתבסס באירלנד במקום ב[[בריטניה]] או ב[[ארצות הברית]]. עם המחזאים האיריים הבולטים של המאה ה-20 ניתן למנות את זוכי פרס נובל [[ג'ורג' ברנרד שו]] ו[[סמואל בקט]], וכמו כן את [[אוסקר ויילד]], [[שון או'קייסי]], [[בריאן פריל]], [[ברנדן בהאן]] ו[[יו לאונרד]].
11,527

עריכות