פטיכודוס – הבדלי גרסאות
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־00:29, 19 במרץ 2019
פטיכודוס (שם מדעי: Ptychodus; מילולית: "שן מקופלת") היה סוג של כריש נכחד מסדרת ההיבודונטים אשר חי בקרטיקון העליון בכל האוקיינוסים ובעיקר לחופי אמריקה הצפונית, שם נמצאו מינים רבים בים הפנימי המערבי הקדום.
 פטיכודוס
| |
|---|---|
איור והשוואה לאדם של המין Ptychodus mortoni
| |
| תקופה | |
| קרטיקון עליון 112–70 מיליון שנה לפני זמננו | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | דגי סחוס |
| משפחה: | Ptychodontidae |
| סוג: | פטיכודוס |
| מינים | |
| |
| שם מדעי | |
 Ptychodusאגאסי, 1837 | |
| |
כריש זה התגלה במאה ה-19 בחפירות באנגליה וקיבל את שמו ב-1837 בידי החוקר האנגלי לואי אגאסי. המאובנים שנמצאו כללו מאובני שיניים שטוחות ומחוזקות בעלות מבנה רכסי שנועד לשייף ולפצח מזון קשה כמו קונכיות ולעתים רחוקות גם שרידי סחוס עבה. מאובנים נוספים של מגוון מינים התגלו ברחבי העולם, לרבות בברזיל, צ'כיה, צרפת, גרמניה, הודו, יפן, ירדן, מקסיקו ובעיקר לחופי הים הפנימי המערבי של אמריקה הצפונית.
כריש זה היה אחד מהגדולים שהיו מעולם והוא הגיע לאורך של 10 מטרים. מבנה גופו דמה לזה של כריש לווייתני או של כריש ענק אך בניגוד אליהם הוא ניזון מרכיכות בעזרת שיניו הגדולות העמוסות שהתחלפו ללא הרף. כריש זה ניזן בדומה לניבתן או לצב ים מרכיכות גדולות ואולי חי בדומה לכרישים החיים הטרודונטאים.
הוא חיפש מזון איטי על קרקע הים, מזון שכלל דיונונים ובלמניטים אמוניטים גדולים כמו Parapuzosia seppenradensis שעלה על משקל טון ובעיקר צדפות גדולות כמו Inoceramus ו-Platyceramus, שהיו הגדולות שבצדפות אי-פעם. הכריש גרף אותם עם שיניו השטוחות ופיצח את הקונכיות בשיניו.
מאובנים של שיני הכריש:
קישורים חיצוניים
- פטיכודוס, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פטיכודוס, באתר GBIF (באנגלית)