הדרשה על ההר – הבדלי גרסאות

ויכוח גדול קיים בנצרות באשר לאופן ההבנה של הכתוב בדרשה, שהרי חלק מתכתיביה, אם מבינים אותם כמות שהם, אינם ישימים כמעט בחיים המעשיים. חוקר הדתות מק'ארתור מביא תשע פרשנויות עיקריות לדרשה.

#'''הגישה הקטגורית''', הגורסת כי את הדרשה יש להבין כמות שהיא, ואם תכתיביה גורמים סבל למי שממלא אחריהם, זהו מחיר ששווה לשלם בתמורה ל[[גאולה]]. בגישה זו צידדו [[פרנציסקוס מאסיזי]], [[לב טולסטוי]] ובאופן מסוים כת ה[[אנאבפטיסטים]].

#'''גישת התקן הכפול''' של [[הכנסייה הקתולית]], אשר מחלקת את תוכן הדרשה לחלק הכרחי ולחלק מומלץ, כאשר החלק ההכרחי מחייב את כולם והוא הכרחי לגאולה והחלק המומלץ הוא תוספת למאמינים אדוקים יותר, כגון [[נזיר (נצרות)|נזירים]]. בגישה זו תמכו [[אוגוסטינוס הקדוש]] ו[[תומאס אקווינס]].

#'''הגישה של [[מרטין לותר]]''', הקרויה גם '''גישת שני העולמות'''. לותר חילק את הכול לקדוש וליומיומי וגרס כי הדרשה שייכת לתחום הקדוש והרוחני. כך, לפי לותר, [[שופט]] שמרשיע [[פושע]] צריך לתת לו את מירב העונש הקבוע בחוק, אך בד בבד עליו להצטער בנפשו על הסבל שייגרם לו.