רמב"ם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בקשת מקורות |
|||
שורה 35:
==ביוגרפיה==
=== לידתו ===
הרמב"ם נולד[[קורדובה (ספרד)| בקורדובה]], שב[[אל-אנדלוס]], כיום [[ספרד]] לאביו, רבי [[מימון הדיין]]. על תאריך הולדתו קיימות עדויות סותרות. בסוף [[פירוש המשנה לרמב"ם|פירושו למשנה]] כתב הרמב"ם: {{ציטוטון|אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה והשלמתיו במצרים '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''}}{{הערה|על פי כל [[כתב יד (העתק)|כתבי היד]] והדפוסים. לא השתמר [[כתב יד (מקור)|אוטוגרף]] ל[[סדר טהרות]]}}. כוונתו שסיים בשנת א'תע"ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת [[ד'תתקכ"ח]] ל[[בריאת העולם (יהדות)|יצירה]] ([[1168]]). אם נולד שלושים שנה לפני סיום כתיבת הספר, הרי שנולד בשנת [[ד'תתצ"ח]] ([[1138]]). לעומת זאת, ב[[מכתב|איגרת]] המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי [[דוד מימוני|דוד הנגיד]], נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, ב[[י"ד בניסן]] [[ד'תתצ"ה]] ([[30 במרץ]] [[1135]]). אמנם, האותיות [[ה]]' ו[[ח]]' ב[[אלפבית]] קרובות מאוד בצורתן, וייתכן שמדובר בפליטת קולמוס או בטעות העתקה באיגרת. משום כך, נהוג כיום על פי חלק מהחוקרים לשלב את התאריכים תחת הקביעה שהרמב"ם נולד ב[[ערב פסח]], י"ד בניסן ד'תתצ"ח{{הערה|הקדמתו של [[הרב קאפח]] לספר [[מורה נבוכים]], הוצאת [[מוסד הרב קוק]], וכן מאמרו של פרופ' שלמה זלמן הבלין לתולדות הרמב"ם, בטאון "דעת", חוברת 15, הוצאת [[אוניברסיטת בר-אילן]]}}, 28 במרץ 1138 בעיר [[קורדובה (ספרד)|קורדובה]] שבספרד, שבה שימש אביו, רבי [[מימון הדיין]], כדיין הקהילה. לעומת זאת, יש ששללו
=== שמו ומוצאו ===
שורה 81:
כעבור חמישה חודשים ירדה המשפחה והשתקעה ב[[מצרים]]. תחילה התגוררה המשפחה ב[[אלכסנדריה]], וכעבור שנים ספורות עקרה לפוסטאט, [[קהיר]] העתיקה. שם נשא הרמב"ם את בתו של ר' [[מישאל הלוי]] בן ר' [[ישעיהו החסיד הלוי אלתקא]], חתנו של רבי דוסא בן יעקב, ושם גם נולד בנו [[אברהם בן רמב"ם|אברהם]] ([[1186]]–[[1238]]). [[כתב יד (מקור)|כתבי יד]] רבים של הרמב"ם נתגלו ב[[הגניזה הקהירית|גניזה הקהירית]] שבפוסטאט. במצרים הוא אף הוכתר פעמיים במשרה "ראיס אל-יהוד" (=ראש היהודים) של יהודי מצרים, הפעם הראשונה עם הגעתו, והפעם השנייה בערוב ימיו, בשנים 1196–1204{{הערה|1=לפניו, ובין כהונתו הראשונה לשנייה, נשא משרה זו גאון ישיבת ארץ ישראל, שר שלום הלוי. להרחבה על אותה תקופה, ראו: {{קתדרה|[[מרדכי עקיבא פרידמן]]|מקורות חדשים מן הגניזה לתקופת הצלבנים ולבית הרמב"ם|40.4|40, עמ' 80-72}}}}.
הרמב"ם שימש כמנהיג הדתי של קהילת [[קהיר]], ובמשך שנים רבות התפרנס מהשקעת כספיו בידי אחיו, דוד, שהיה בעל ספינה וסחר באבנים יקרות{{הערה|אגרת לרבי יפת הדיין, באגרות הרמב"ם י' שילת, אגרת י"א, עמ' קצ"ח, רכ"ד. "האסון הנורא ביותר שאירע לי בחיי... היה מותו של הקדוש, זכרו לברכה שטבע בים הודו. הוא נסע עמו כסף וסחורות שנועדו לי, לעצמו ולאחרים ... הוא סחר בשווקים והרוויח ונשא ונתן ואני יכולתי לשבת לבטח בביתי"}}; אך לאחר שנספה האח בהודו, בטביעה או בפרעות{{מקור}}, בשנת 1177 לערך, דבר שגרם לרמב"ם לאבל כבד וכתוצאה מכך נפל למשכב במשך שנה שלמה, נאלץ הרמב"ם להתפרנס מיגיע כפיו, והפך לאחד מטובי ה[[רופא]]ים בקהיר. את ידיעותיו הרפואיות שאב הרמב"ם מהספרות היוונית הקדומה, בעיקר מכתבי [[גלנוס]], אך גם מספריהם של חכמי מצרים העתיקה שהראו ידע רפואי רב.
בשל מומחיותו הרבה ברפואה, החל הרמב"ם בשנת [[1185]] לשמש כרופאו של הווזיר אל-אלפאצ'ל, ה[[משנה למלך]], ומאוחר יותר אף של אלפאצ'ל בנו של ה[[מלך]] [[צלאח א-דין]]. כתוצאה מכך בילה חלק ניכר מזמנו ב[[ארמון]] המלוכה. [[סיפור עממי|סיפורים עממיים]] רבים עוסקים בתקופה זו בחיי הרמב"ם, וברקעם נמצאים תככי החצר וקנאת השרים המוסלמים ברופא היהודי המצליח. על פי ה[[היסטוריון]] הערבי אל קיתי, סירב הרמב"ם לקבל תפקיד דומה שהוצע לו על ידי "מלך הפרנקים באשקלון", [[ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה]].
| |||