רבנו גרשום – הבדלי גרסאות

"חרם דרבנו גרשום" הפך למושג מפורסם בדיני האישות היהודיים, אף כי הללו לא מוזכרות כמעט בקרב תלמידיו ותלמידיהם. שתי התקנות הידועות ביותר המיוחסות לו אסרו על ריבוי נשים ועל גירוש אישה בעל כורחה, אף שההלכה במקורה אינה אוסרת על שני דברים אלו. בנוסף מפורסמת גם תקנה שלו שנועדה לעגן את [[הזכות לפרטיות]]: אין לאדם לפתוח את מכתב חברו{{הערה|כל בו סימן קט"ז, שלטי גיבורים פרק ה' דשבועות. באר הגולה יו"ד סימן של"ד, שו"ת הלכות קטנות סימנים נ"ט, קע"ג, רע"ז, ברכ"י יו"ד סימן של"ג אות י"ד, רוח חיים פלאג'י ח"מ סימן כ"ז, אנציקלופדיה תלמודית כרך יז עמוד תנ"ב.}}. על פי כמה מקורות{{הערה|שו"ע אבן העזר סי' א ס' י, ומקור הדברים בשו"ת הרשב"א מכ"י סי' קנז.}}, נקבע שתוקף התקנות יעמוד עד סוף האלף הרביעי העברי, אך מכל מקום גם לשיטות אלו נהגו לאסור גם לאחר סוף האלף הרביעי. קהילות אשכנז קיבלו עליהן את התקנות האלה, ואילו [[יהדות ספרד|קהילות הספרדים]] ו[[יהדות תימן|יהודי תימן]], שלא קיבלו אותן, כפופים להן בעקבות החלת החוק הישראלי עליהם.