הבדלים בין גרסאות בדף "המאבק להרחקת אסדת לווייתן"

מ
הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
מ (הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג))
'''המאבק להרחקת אסדת לווייתן''' הוא מאבק במסגרת מחלוקת ציבורית בעניין בנייה של אסדת טיפול ב[[גז טבעי]], המתוכננת להיבנות במרחק של 10 ק"מ מ[[חוף דור-הבונים|חוף דור]]. האסדה נועדה לטפל בגז הטבעי אשר יופק משדה [[לווייתן (שדה גז)|לווייתן]], טרם הזרמתו אל הצרכנים. נכון לתחילת [[2019]], האסדה נמצאת בשלבי בנייה מתקדמים והיא מתוכננת להיות מוקמת במהלך שנת 2019 על ה[[מדף יבשתי|מדף היבשתי]], במרחק של 9.7 קילומטר מחוף דור, מקום בו עומק המים הוא 86 מטרים. בראשית שנת 2019 הוצבו רגלי האסדה במקום שנקבע להן. חלקה התפעולי (ה-Topside) צפוי להגיע ברבעון השלישי של שנת 2019 ויונח על הרגליים, שבולטות כעשרה מטרים מעל פני הים. המאגר צפוי להפיק גז בסוף שנת 2019{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001270412|הכותב=|כותרת=יסודות אסדת לוויתן הגיעו למים הטריטוריאליים של ישראל|אתר=גלובס|תאריך=}}}}.
 
עמותת 'שומרי הבית' המאגדת אזרחים ומומחים המתנגדים להקמת האסדה בקרבה לחוף, איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל<ref>{{הערה|מייצג 18 רשויות מקומיות</ref>}} והארגונים לשמירת הסביבה והים [[צלול]] ו[[מגמה ירוקה]] יצאו למאבק, בדרישה להציב את האסדה על פי באר הקידוח, בשדה לווייתן, במרחק של 130 קילומטר מהחוף.
 
==שדה לווייתן==
השופט רון סוקול שדן בעתירה אחרת שהגישו המתנגדים אימץ את גישתה גם הוא וקבע שהעתירה שהונחה בפניו, ונדחתה, הוגשה ממניעי נמב"י{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.davar1.co.il/144822/|כותרת=על אף המאבק המתוקשר: נדחתה עתירת 'שומרי הבית' נגד צנרת הקונדנסט|אתר=דבר ראשון|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2019-03-02}}}}.
 
יוני ספיר מעמותת 'שומרי הבית' דוחה את טענת הנמב"י ומסביר ש'שומרי הבית' אינה מייצגת את תושבי חוף דור לבדם אלא מורכבת מ-50 קבוצות עבודה לאורך החוף מנהריה ועד אשקלון וגם מישובים שאינם צמודי חוף כירושלים המאוחדים בתביעה להרחיק כל אסדת טיפול של כל מאגר קיים או עתידי מקרבת החוף ללב ים. <ref>{{הערה|[https://www.facebook.com/homelandguards/videos/667077920326733/ יוני ספיר ממייסדי עמותת 'שומרי הבית'] אצל [[קרן נויבך]] בתוכנית סדר יום בכאן רשת ב' 30.7.18
}}
</ref>
 
==טענות המתנגדים==
בישראל אין חקיקה ייעודית המסדירה את ההיבט הסביבתי של חיפוש גז ונפט והפקתם.
 
מתנגדי אסדה בחןף דור מתריעים על העדרה של [[אסדרה]] - תכנית חירום לאומית (להלן:תלמ"ת) לאירועי זיהום ים כולל אירועי קידוחי גז ונפט, שהממשלה הטילה את הכנתה בשנת 1998 על המשרד להגנת הסביבה (להלן:הגנ"ס) ועד 2019 לא באה לעולם למרות שכבר ב-2011 העניק [[משרד האנרגיה]] רישיונות קידוח ודוח מבקר המדינה מ-2013<ref>{{הערה|[https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/64a/2013-64a-216-GasSviva.pdf מוכנות והיערכות להשפעות סביבתיות
של קידוחי גז ונפט בים], דוח מבקר המדינה אפריל 2013</ref>}} שקבע שעל הממשלה לקדם בדחיפות תכנית כוללת למניעת אסון אקולוגי בים שעלות פגיעתו הסביבתית, הבריאותית והכלכלית נאמדת בכ-200 מיליון שקלים לשנה למשך 20 שנה והתמודדות יעילה עם השלכותיו היה ויתרחש.
 
אחד הלקחים המרכזיים בארצות הברית ובאירופה מאסון [[דליפת הנפט במפרץ מקסיקו (2010)]] הייתה שחייבת להיות הפרדת סמכויות בין הרשות האמונה על פיתוח התעשייה מרובת הסיכונים של קידוחי גז ונפט בים לבין הרשות האמונה על הגנת הסביבה מפני השלכות הפיתוח האמור בשל ניגוד עניינים מובנה. בישראל מרבית הסמכויות מרוכזות בידי הממונה על הנפט במשרד האנרגיה האמון על פיתוח התעשייה. להגנ"ס מותירים את תפקיד הייעוץ ממנו ניתן להתעלם בהעדר סמכויות אכיפה, ללא תקנים לכוח אדם מיומן וציוד מוכנות לאירועי שגרה וחירום.
*על פי המשרד להגנת הסביבה, על אסדת לוויתן תותקן מערכת סגורה להפחתת פליטת חומרים אורגנים נדיפים (VOC), וביניהם בנזן{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SeaAndShore/GassOilSea/gas_production_from_leviathan_rig/Pages/FAQ_gas_production_from_leviathan.aspx|הכותב=|כותרת=שאלות ותשובות בנושא הפקת גז מאסדת לווייתן|אתר=|תאריך=}}}}. המערכת תשלב מספר טכנולוגיות המוגדרת כ BAT (הטכנולוגיות המיטביות הזמינות) במטרה לאסוף את הגזים שעלולים להיפלט מחיבורים ופתחים שונים, ולהעבירם לדחיסה ולשימוש כמקור אנרגיה באסדה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=808|הכותב=|כותרת=שימוש בגז טבעי בישראל – הבטחה לשיפור איכות האוויר בצל חשש לזיהום בקרבת אסדת הטיפול|אתר=|תאריך=}}}}. על האסדה יוקמו גם שני לפידים (לחץ גבוה-HP ולחץ נמוך-LP) שתפקידם לשרוף גזים במקום לאפשר את פליטתם לאוויר. יעילותם המוכחת היא של {{הערה|שם=הערה מספר 25001187:0}}98-99%.
*על פי צוות הסביבה של נובל אנרג'י, רדיוס ההשפעה של האסדה על איכות האוויר יהיה מאות מטרים בלבד. כלומר, הפליטות מאסדת לוויתן אינן צפויות להשפיע על איכות האוויר ביבשה. גם לטענת פרופ' דוד ברודאי מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית של הטכניון, השפעת הפעילות השגרתית באסדה על קו החוף צפויה להיות נמוכה{{הערה|שם=הערה מספר 25001187:1}}. בחוות דעת שערך פרופ' מיכה ברחנא, מומחה לאפדימולוגיה סביבתית ולשעבר ממונה על רישום הסרטן במשרד הבריאות, בנוגע להשלכות הבריאותיות האפשריות של פעילות האסדה קבע הפרופ' שלא קיימת סבירות של השלכות בריאותיות מפעילות שנעשית במרחק של 10 ק"מ ממגורי אדם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hof-hacarmel.co.il/prdPics/%D7%97%D7%95%D7%95%D7%AA%20%D7%93%D7%A2%D7%AA%20%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%90%D7%A1%D7%93%D7%AA%20%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%9F%20-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4'%20%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%A0%D7%90%20-%20(2.8.17).pdf|הכותב=|כותרת=חוות דעת השפעות בריאותיות אסדת לוויתן - פרופ' ברחנא|אתר=|תאריך=}}}}.
* במהלך הובלת הגז הגולמי יורדת הטמפרטורה שלו ל-6 מעלות מתחת לאפס, ועל כן מוסיפים לו נוזל למניעת קיפאון {{אנג|Antifreeze}}. כשהחומר מגיע לייעדו, ממחזרים את החומר מונע הקיפאון, באסדת תמר התגלה בעבר כי במהלך תהליך מחזור האנטיפריז נפלט בנזן לאוויר. נובל אנרג'י דיווחה כי היא מקימה מתקן שיפחית את הפליטות הללו למינימום. על פי דיווחי שותפות לוויתן באסדת לוויתן תופעל מערכת סגורה שתפחית למינימום פליטת חומרים לאוויר, ובכלל זה בנזן.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2018/oct_2018/prtr-2017data_560_major_Israeli_factories.aspx|הכותב=|כותרת=מה המפעלים בסביבה שלכם פולטים לאוויר, לים ולקרקע? פורסמו נתוני המפל"ס ל-2017 של יותר מ-560 המפעלים הגדולים בישראל|אתר=|תאריך=}}</ref>}}
* אחד מתוצרי זיקוק הגז הוא דלק בשם [[קונדנסט]], שהוא תערובת של פחמימנים במצב נוזלי. זהו חומר שימושי, אולם הוא נדיף ונפיץ ביותר (ובשל כך מכונה "בנזין טבעי"), הקונדנסט נכלל ב"חוק חומרים מסוכנים" התשנ"ג{{הערה|[http://www.aroundy.com/_sites/batshlomo/posts/ctK0ewXGJfy47RHp/5KF9d4.pdf היבטים בריאותיים בנוגע לקונדנסט]}}, של המשרד לאיכות הסביבה יחד עם חומרים נוספים ביניהם זהב, כסף ונפט. בשל כך על החברות המטפלות בו להצטייד ב"היתר רעלים". התוכנית של נובל אנרג'י היא להובילו בצינור תת-מימי ותת-קרקעי, שיטה שנחשבת לבטוחה ביותר להזרמה<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/energy/naturalgas/documents/condensate-2016-report.pdf|הכותב=|כותרת=סוגיות סביבתיות ורגולטוריות הנוגעות לשינוע, אחסון ושימוש
בקונדנסט- תוצר לוואי נוזלי של הפקת גז טבעי|אתר=|תאריך=}}</ref>}} .
* מי-תוצר (או "מי-מוצר" כהגדרתם בתסקיר תמ"א 37ח'): אלה הם נוזלים הנותרים בסוף תהליך הטיפול בגז הטבעי, הרכב מי-התוצר משתנה ממאגר למאגר{{הערה|שם=הערה מספר 25001187:2|{{קישור כללי|כתובת=https://www.americangeosciences.org/critical-issues/faq/what-produced-water|הכותב=|כותרת=What is produced water? -AGI|אתר=|תאריך=}}}}. הוא עשוי להכיל שמנים מסיסים ולא מסיסים, מוצקים מרחפים, מתכות וכימיקלים שונים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.wef.org/globalassets/assets-wef/direct-download-library/public/03---resources/wsec-2017-fs-013-iwwc-og-glossary---final---5.21.18.pdf|הכותב=|כותרת=Produced Water: Oil and Gas Terminology
Glossary|אתר=|תאריך=}}}}. אותם יש לסלק מאסדת הטיפול. רק אחרי סינון הרעלים, ניתן לשפוך את מי המוצר לים. החברה בודקת בקרבת אסדת תמר את השפעת הרעלים על דגים במרחק של עד 3 ק"מ. בתמר נעשה שימוש בשיטת "סקימר" לסילוק מכני של שמנים. למרות שמדובר בשיטה מיושנת יחסית. ניטור שנעשה בסביבות האסדה לאורך השנים מצא שמי התוצר לא משפיעים על הסביבה הימית{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://env.huji.ac.il/sites/default/files/env/files/dror_tzurel.pdf|הכותב=|כותרת=מערך הניטור הימי בישראל וניטור אסדות הפקת הגז - המשרד להגנת הסביבה|אתר=|תאריך=}}}}. לאסדת לווייתן תוכננה מערכת מתקדמת יותר שמשתמשת בחומר סופח הידרוקרבונים כדי לטפל במי התוצר{{הערה|שם=הערה מספר 25001187:2}}.