אפרים גוטמן – הבדלי גרסאות

יחד איתו נעצרו עוד חמשה ציונים - ד"ר אהרן כהנא, ד"ר מ. זלמן, עו"ד י. באדי, בלומה לופו, וינקו מקרלט. בבתי הסוהר הוחזקו כבר באותם הימים מאות פעילים ציונים.

אחרי שאביו הרעיש עולמות להצלת בנו, ואחרי התערבויות לטובתו - לרבות של הרב הכולל של רומניה, [[משה רוזן]], ושל אישים מהמערב, כולל [[נשיא ארצות הברית]] [[דווייט אייזנהאור]] שפנה לראשי [[ברית המועצות]], הסכימו השלטונות הרומנים לשחררו כעבור חודש, ב-[[12 ביוני]] [[1954]].{{הערה|[http://www.jewishfed.ro/downloads/realitatea/RE374-375.pdf Realitatea evreiască מס' 374–375, דצמבר 2011 עמ' 9] הצלתו המפליאה של הרב אפרים גוטמן בכתבה על הוועידה לרגל מלאת 130 שנה לוועידה הציונית בפוקשאן}}

אמו של אפרים גוטמן, אתל, האבלה כבר אחרי מות שניים מבניה, לא עמדה בדחק הנוסף שנגרם לה בימים ההם, חלתה וכעבור תקופה נפטרה.

 

 

===פעילותו כרב בישראל===

הרב גוטמן פרסם מאמרים רבים בעיתונות הישראלית בשפה הרומנית, בשנים 1958–1961 ב"כתב העת של יהדות רומניה", היה פעיל שנים רבות בתוכניות של [[קול ישראל]] בשפה הרומנית, שבהן דיבר על [[פרשת השבוע]] ועל משמעות החודשים העבריים. הוציא לאור את כתב העת "הציונות" שהופיע שלוש פעמים בשנה בתל אביב ברומנית ובעברית.

פרט לפעילותו כמנהיג קהילתי ומחנך, נודע הרב גוטמן בגישתו האנושית לקהלים המגוונים אותם השתדל לקרב לדת ולידיעת מורשת ישראל. הוא שימש דובר מוערך לישראלים ילידי רומניה בפורומים ומול מוסדות תרבותיים ודיפלומטיים שנגעו ליחסים בין רומניה לישראל. בשנותיו האחרונות יד ימינו בפעילות בית הכנסת והמרכז הקהילתי היה אחד מבניו, הרב אלחנן גוטמן.