יעקב גוגבשווילי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שוישאשוילי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תבנית סופר |
||
שורה 1:
{{סופר}}
[[קובץ:Gogebashvili.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יעקב גוגבשווילי]]
'''יעקב גוֹגֶבָּשווילי''' (ב[[גאורגית]]: '''იაკობ გოგებაშვილი''';{{כ}} [[י"ח בתשרי]] [[ה'תר"א]], [[15 באוקטובר]] [[1840]] - [[1 ביוני]] [[1912]], [[ט"ז בסיון]] [[ה'תרע"ב]]) היה איש [[חינוך]], [[סופר]] [[סופר ילדים|ילדים]] ו[[עיתונאי]] [[גאורגי]], הנחשב למייסד ה[[פדגוגיה]] ה[[מדע]]ית של [[גאורגיה]]. כמעשה אמן, הוא חיבר את ספר האלפון לילדים, "דֶדָה אֶנָה" ("დედა ენა", מילולית: "שפת אם"), שהפך, מאוחר יותר, בגרסה מותאמת, כספר לימוד האלפבית לילדים עד ימינו. כל ילד גאורגי, מאז שנת [[1880]] למד קרוא וכתוב בשפת אמו.
==
גוגבשווילי נולד ב[[כפר]] ואריאני שליד העיר [[גורי (עיר)|גורי]] שב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] ([[פלך טביליסי]] ב[[מלכות המשנה של הקווקז]]), בן לכומר עני בשם סימון גוגבשווילי. הוא למד בסמינר הדתי גורי וסמינר [[טביליסי]] לפני שהתקבל, בשנת [[1861]], לאקדמיה התאולוגית ב[[קייב]]. במקביל ללימודיו הוא נכח בהרצאות [[מדעי הטבע]] ב[[אוניברסיטת קייב]], שם התוודע גם לתובנות הרוסיות של רעיונות פוליטיים של [[אלכסנדר הרצן|הֶרצֶן]], [[ויסריון בלינסקי|בלינסקי]], [[ניקולאי צ'רנישבסקי|צ'רנישבסקי]] ואחרים.
בשלב זה היה גוגבשווילי, שלא כמו [[אינטלקטואל]]ים אחרים בני דורו, הושפע פחות מהרדיקלים הרוסים ויותר מהרקע הנוצרי שספג בסמינר בגורי ובטביליסי. בשנת [[1863]], הוא חזר ל[[גאורגיה]] ולימד [[אריתמטיקה]] ו[[גאוגרפיה]] בסמינר בטביליסי ומאוחר יותר מונח למפקח. דירתו של גוגבשווילי, שאירח רבות מתלמידי הסמינר, הפך, תוך זמן קצר, למחסה לדיונים אסורים בענייני אמנות ופוליטיקה. כתוצאה מכך הוא הודח, בשנת [[1874]], מתפקידו בהוראת ה[[סינוד]] הקדוש של [[סנקט פטרבורג]].
מאותה תקופה ואילך פרי לנסר והקדיש את מרצו להפצת ההשכלה בקרב בני עמו. בשנת [[1879]], הוא עזר לייסד את [[האגודה להפצת אוריינות בקרב הגאורגים]] ובאמצעותה תיעל את מאמציו בתגובה ל[[רוסיפיקציה]]. פועלו היה בעיקר במערכת החינוך הגאורגית, ועצירת הסחף כנגד ה[[גאורגית|שפה הגאורגית]] שננטשה ונדחקה רבות לטובת ה[[רוסית]]. גוגבשווילי רכש השפעה בקונסטלציית האינטלקטואלים סביב [[איליה צ'בצ'בדזה]], שהיווה את חוד החנית בתחיית התנועה הלאומית הגאורגית עד למותו ב[[התנקשות]] בשנת [[1907]].
חיבורו רב ההשפעה ביותר של גוגבשווילי הוא "דדה אנה", ספר לימוד בסיסי של גאורגית עבור הילדים, פורסם לראשונה בשנת [[1876]]. הספר עובר מה[[אלפבית גאורגי|אלפבית]] לטקסט ספרותי, עם מספר קטעים אנציקלופדיים, הוא עבר מספר רב של מהדורות עד שהפך למופת, במשך מאה השני הבאות, לספר לימוד למתחילים, לא רק לגאורגית אלא גם למספר שפות ב[[קווקז]]. עבודה חשובה נוספת שלו היא "שער הטבע" ("ბუნების კარი", "בּוּנֶבּיס קארוֹ") משנת [[1868]], שכוללת אגדות ומציגה את מדעי הטבע כאנציקלופדיה מיניאטורית לילדים. בנוסף לכך כתב גוגבשווילי גם מספר סיפורי [[פיה (פנטזיה)|פיות]] ו[[רומן היסטורי|רומנים היסטוריים]] לילדים וכמו כן מאמרים עיתונאיים לטובת התרבות והזהות הגאורגית.
== מקורות ==
* [[דויד מרשל לאנג]] (1962), [http://books.google.com/books?id=99pLGQAACAAJ ההיסטוריה המודרנית של גאורגיה], {{אנגלית}}
* דונלד ראיפיאלד (2000), [http://books.google.com/books?id=eG2O9Xai_98C&printsec=frontcover '''הספרות של גאורגיה''': היסטוריה], {{ISBN|0700711635}}, {{אנגלית}}
* רולנד גריגור סאניי, '''[http://books.google.com/books?id=riW0kKzat2sC&printsec=frontcover יצירת האומה הגאורגית]''', {{ISBN|0253209153}}, {{אנגלית}}
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Iakob_Gogebashvili}}
* {{IMDb|nm2349518|יעקב גוגבשווילי}}
* אושנגי אובולדזה (1989), [http://books.google.com/books?id=vCURAAAACAAJ יעקב גוגבשווילי: אבי בית הספר הלאומי הגאורגי], {{ISBN|0828538018}}
| |||