בית החולים פיטייה סלפטרייר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דיוק
העברת מידע על בית החולים מהערך האיקונוגרפיה המצולמת של הסאלפטרייר
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=מדינות אירופה}}
[[קובץ:P1000513 Paris XIII Salpetrière reductwk.JPG|ממוזער|בית החולים סלפטרייר]]
[[קובץ:Une leçon clinique à la Salpêtrière.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ז'אן-מרטן שארקו]] מדגים חולה היסטריתמהופנטת בפני תלמידיו, בבית החולים פיטייה סלפטרייר. ציור מאת André Brouillet, משנת [[1887]]]]
'''בית החולים פיטייה -סלפטרייר''' (ב[[{{שם בשפת המקור|שפה=צרפתית]]: '''|שם=Hôpital de launiversitaire Pitié-Salpêtrière'''}}) הוא [[בית חולים אוניברסיטאי]] בעל שם עולמי, הממוקם ב[[הרובע השלושה-עשר של פריז|רובע השלושה-עשר של פריז]], [[צרפת]], והוא אחד מבתי החולים הגדולים ב[[אירופה]].
 
== היסטוריה ==
ראשיתו של '''בית החולים סלפטרייר''' כמפעל ל[[אבק שריפה]] (salpêtre - [[אשלגן חנקתי]], אחד ממרכיביו של אבק השריפה). מאוחר יותר הפך האזור למקום אליו הושלכו עניי פריז. המקום שימש ככלא ל[[זונה|זונות]] ובית מחסה ל[[חולה נפש|חולי נפש]]. למקום יצא שם גם בגלל כמות ה[[עכברוש]]ים הגדולה ששכנה בו.
 
בשנת [[1656]] שכר [[לואי ה-14]] אדריכלאת האדריכל [[ליברל ברון]] כדי לבנות בית חולים באתר שבו שכן מפעל אבק השריפה באומרו כי {{ציטוטון|אנו רוצים ומצהירים כי מקבצי הנדבות המסכנים, המתפקדים והנכים, משני המינים יסוגרו בבית חולים כדי שיעסיקו אותם בייצור ועבודות אחרות על פי היכולת}} וייסד את בית החולים סלפטרייר (Hospice de la Salpêtrière). ב-[[1684]], הבניין הורחב והפך לבית החולים הגדול בעולם. בית החולים היה יכול להכיל 10,000 חולים ו-300 אסירים. בין האסירים היו זונות רבות שנאספו ברחובותיה של פריז ולאחר שנמצא להן אסיר משוחרר כבן זוג, הוגלו ל[[צרפת החדשה]].
 
בית החולים הראשי הכיל ארבעה אגפים: Salpêtrière, Bicêtre, Scipion and La Pitié, כאשר כל אגף אחראי לטיפול בחלק אחר מהאוכלוסייה המקופחת של פריז. נשים נכלאו בו בעוון פשעים החל משנת [[1684]], אם כי הסאלפטרייר שימש כאזור כליאה כללי לנשים כבר 30 שנה לפני כן.
במהלך [[המהפכה הצרפתית]], בלילה שבין 3-4 בספטמבר 1792, הסתער המון על בית החולים במטרה לשחרר את הזונות. 134 מתוך הזונות שהוחזקו במקום שוחררו, 25 נשים חולות בנפשן, חלקן היו כפותות במקום, נגררו לרחוב ונרצחו.
 
בסוף [[המאה ה-18]], לקראת [[המהפכה הצרפתית]], איכלס בית החולים בסביבות 10,000 חולים ובנוסף, בסביבות 300 נשים, רובן [[זנות|זונות]] שנאספו מרחובות פריז ונכלאו שם. החוקרת [[מרי בוסוורת']] מעידה כי הסלפטרייר יועד להכיל נשים חולות, בריאות, בהריון, עקרות, משוגעות או 'טיפשות' יחד עם ילדיהן וכן זוגות זקנים עניים{{הערה|Bosworth, M. (2000). Confining Femininity: a History of Gender, Power and Imprisonment. Theoretical Criminology 4(3), pp. 265-284.}}. במשך השנים נכלאו שם אלפי נשים ללא סיווג או הבחנה – נשים חולות במחלות כגון [[אפילפסיה]] או [[מחלות מין]], נשים שעבדו ב[[זנות]], נשים שסבלו מ[[מחלת נפש|מחלות נפש]] למיניהן, נשים שנתפסו מבצעות פשעים. לפי בוסוורת' הגדרות של התנהגות פושעת ונוהלי כליאה היו קשורים לפחות בחלקם לתפיסות רווחות בחברה באותה התקופה של מהי נשיות. נשים אשר פעלו כנגד התפיסות המקובלות של התנהגות מינית היו עלולות למצוא את עצמן כלואות. בנוסף כליאה הייתה יכולה להיות ביוזמת ההורים או המשפחה כדרך להשלטת הסמכות של ההורים. תפיסות של נשיות באותה תקופה לא רק קבעו אילו נשים ניכלאו, אלא גם כיצד התייחסו אליהן בתוך כותלי הסאלפטרייר.
בין השנים [[1795]]-[[1826]] שימש ד"ר [[פיליפ פינל]] כרופא ראשי במוסד. באותו זמן המקום כלל בית חולים, בית מחסה לשבעת אלפים נשים עניות זקנות וחולות, מבנה מבוצר ושוק הומה. פינל שינה את דרכי הטיפול בחולי הנפש במוסד, ייסד בסלפטרייר מרפאת חיסונים, וה[[חיסון]] הראשון בפריז ניתן באפריל [[1800]]. פסלו עומד עד היום בכיכר מארי-קורי, בכניסה הראשית לבית החולים.
 
במהלך [[המהפכה הצרפתית]], בלילה שבין [[3- בספטמבר|3]]–[[4 בספטמבר]] [[1792]], הסתער המון על בית החולים במטרה לשחרר את הזונות. 134 מתוך הזונות שהוחזקו במקום שוחררו, 25 נשים חולות בנפשן, חלקן היו כפותות במקום, נגררו לרחוב ונרצחו.
 
בין השנים [[1795]]-[[1826]] שימש ד"ר [[פיליפ פינל]] כרופא ראשי במוסד. באותו זמן המקום כלל בית חולים, בית מחסה לשבעת אלפים נשים עניות זקנות וחולות, מבנה מבוצר ושוק הומה. פינל שינה את דרכי הטיפול בחולי הנפש במוסד, ייסד בסלפטרייר מרפאת חיסונים, וה[[חיסון]] הראשון בפריז ניתן באפריל [[1800]]. פסלו עומד עד היום בכיכר מארי-קורי, בכניסה הראשית לבית החולים.
 
במחצית השנייה של המאה ה-19, ד"ר [[ז'אן-מרטן שארקו]] ניהל בסלפטרייר את המחלקה ה[[נוירולוגיה|נוירולוגית]] שהייתה הראשונה מסוגה באירופה. במחלקה זו הגיע לשיא תהילתו. נהרו אליה חולים מכל רחבי אירופה והרצאותיו משכו רופאים רבים, ביניהם גם תלמידו המפורסם [[זיגמונד פרויד]].
 
'''בית החולים פיטייה''' ('''Hôpital de la Pitié''') נוסד בשנת 1612 ובשנת 1911 הועבר המוסד למבנה סמוך לסלפטרייר.

שני המוסדות התאחדו בשנת 1964 ויצרו את בית החולים פיטייה-סלפטרייר. היום סלפטרייר הוא בית חולים אוניברסיטאי כללי, בו מחלקות העוסקות ברוב תחומי ההתמחות העיקריים ברפואה.
 
לאורך השנים טופלו במוסד דמויות ידועות רבות, בהן: [[מיכאל שומכר]], [[רונאלדו]], [[רנייה השלישי, נסיך מונקו|הנסיך רנייה ממונקו]], [[אלן דילון]], [[ז'ראר דפארדיה]], [[ז'אק שיראק]]. בבית החולים נפטרו [[ג'וזפין בייקר]] (1975), ו[[דיאנה, הנסיכה מוויילס|הנסיכה דיאנה]] (1997).