|
|
|
== ביקורת ==
בג"ץ סופג ביקורת בחוגים רבים שאינם מרוצים מפסיקותיו, וכן מכאלהמאלה המבקשים להגבילו ולצמצם חזרה את מרחב שיקול הדעת שלו, או לשנות את שיטת מינוי השופטים כך שהרכבו ייצג טוב יותר את אזרחי המדינה הן מבחינת התמהיל החברתי{{הערה|כגון תת-ייצוג לבני [[עדות המזרח]] ול[[ערביי ישראל|ערבים]]}} הן מבחינת מגוון הדעות הרווחות בציבור. פעמים רבות תוקפים אנשי [[שמאל וימין בפוליטיקה|ימין]] את בג"ץ על פסקי-דין שבעיניהם יש בהם לסייע להשגת מטרות השמאל. במיוחד יש המוטרדים מהמגבלות שמטיל בג"ץ על פעולתה של [[מערכת הביטחון]] בעקבות עתירות של [[פלסטינים]] ועמותות המייצגות את ענייניהם. ביטוי קיצוני לכך בא בדבריו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[יצחק רבין]], שאמר לאחר חתימת [[הסכם אוסלו]] ש[[הרשות הפלסטינית]] תילחם ב[[טרור]] "[[בלי בג"ץ ובלי בצלם]]". מאידך, לעיתים תוקפים אנשי שמאל את בג"ץ על כך שלדבריהם הוא מקבל כמעט תמיד את עמדות מערכת הביטחון, גם כאשר יש בכך לדעתם פגיעות חמורות ב[[זכויות האדם]]{{הערה|{{גלובס||"בג"ץ הוא אחת הרגליים המרכזיות שעליהן עומד הכיבוש" - ראיון עם מיכאל ספרד|1000565943|11 ביוני 2010}}{{ש}}{{הארץ|ורד לוי-ברזילי|אצלי זה פוליטי, נקודה|1.1055200|1 בנובמבר 2005}}{{ש}}[https://www.btselem.org/hebrew/publications/summaries/201902_fake_justice צדק לכאורה: אחריותם של שופטי בג"ץ להריסת בתי פלסטינים ולנישולם], באתר "[[בצלם]]", פברואר 2019}}.
בקרב הציבור ה[[חרדים|חרדי]] וה[[דתיים לאומיים|דתי]] קיימת תחושת [[ניכור]] כלפי בג"ץ, בשל פסקי-דין המובילים לתוצאה השונה ברוב המקרים מהשקפת עולמם ה[[דת]]ית{{הערה|1={{וידאו}} [https://www.youtube.com/watch?v=kSBWoihje3M ערוץ הכנסת - ישראל אייכלר: בג"ץ הוא אויב הציבור ושופטי בג"ץ מפרי חוק, 17.4.16], [[ערוץ הכנסת]] ב[[יוטיוב]], 17 באפריל 2016}}. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד ב[[הפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון (1999)|הפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון]], שנערכה בשנת [[1999]], ובעצרות ענק שליוו למאסר את [[בג"ץ בית הספר בעמנואל|הורי עמנואל]] בשנת [[2010]], שעיקרו המרכזי היה מחאה נגד מה שנתפס על ידם כהתערבות פסולה של בג"ץ במהות החינוך החרדי.
|
