בניטו מוסוליני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קישור פנימי
מ ניסוח
שורה 59:
בניטו מוסוליני נולד ב[[כפר]] פרדאפיו במחוז [[אמיליה-רומאניה]] ליד ה[[עיר]] [[פורלי]] ב[[איטליה]] ב-[[29 ביולי]] [[1883]]. אימו, רוזה, הייתה [[מורה]]. אביו, אלסנדרו, היה [[נפח (מקצוע)|נפח]] בעל נטיות [[סוציאליזם|סוציאליסטיות]] ו[[אנרכיזם|אנרכיסטיות]], בשלן אף ישב בכלא. הוא קיבל את השם "בניטו" לזכרו של המהפכן ה[[מקסיקו|מקסיקני]] [[בניטו חוארז]]. שמותיו הנוספים, "אנדריאה" ו"אמילקארה" היו לזכר שני סוציאליסטים איטלקים.
 
בנעוריו היה נער מריר ובלתי ממושמע, אשר סירב לקבל סמכות, ואף דקר חבר ללימודים בידו. עם זאת, קיבל ציונים טובים, הצליח לקבל תעודת הוראה בשנת [[1901]], ואף שימש זמן מה כמורה בבית ספר יסודי. בתקופה זו זכה מוסוליני לשם של נואף חסר עכבות, [[מיזנתרופיה|מיזנתרופי]] ואלים. לאחר מכן פתחנטל חלק בפעילות [[סוציאליזם|סוציאליסטית]], ובילה זמן מה ב[[שווייץ]] וב[[צרפת]], על מנת להתחמק מן השירות הצבאי. בשל פעילותו הפוליטית נעצר וגורש בחזרה לאיטליה ב[[ינואר]] [[1905]], שם התגייס לצבא. לאחר ששוחרר המשיך בעבודתו כמורה ובפעילות סוציאליסטית, בעיקר בהשראת רעיונותיו של [[קרל מרקס]]. הוא שב לשווייץ ומשם ניסו לגרשו שוב.
 
בשנת [[1909]] עבר אל העיר [[טרנטו (עיר)|טרנטו]] שהייתה מאוכלסת באיטלקים, אך מבחינה מדינית הייתה חלק מ[[האימפריה האוסטרו הונגרית]], שם עבד במערכת עיתון סוציאליסטי מקומי בשם "L'Avvenire del Lavoratore" (עתיד הפועלים). בעבודתו זו יצר קשר עם העיתונאי והפוליטיקאי [[צ'זארה בטיסטי]], עורך העיתון "Il Popolo" (העם), וזה קיבלו לעבודה בעיתון כעורך משנה, לאחר שהתרשם מתכונותיו. בתקופה זו פרסם בעיתון גם רומן בהמשכים בשם "קלאודיה פרטיצ'לה, פילגשו של הקרדינל," שתיאר את עלילותיו של [[קרדינל]] מושחת, לפי דעותיו האנטי-דתיות החריפות של מוסוליני. מוסוליני סבר כי הרומן הוא "זבל", אך הרומן זכה להצלחה מסוימת, ואף תורגם לשפות אחדות.