ריתמיקה – הבדלי גרסאות

'''ריתמיקה''' (ב[[אנגלית]]: '''Eurhythmics''') היא גישה ל[[חינוך]] [[מוזיקה|מוזיקלי]] שהומצאה על ידי [[אמיל ז'אק-דאלקרוזדלקרוז]]. שיטה זו מפיקה תועלת מביטויי [[תנועה (פיזיקה)|תנועה]] [[גוף|גופנית]] ו[[מקצב]]ים מוזיקליים על מנת לתגבר את העקרונות המשפיעים על ביצועי ה[[תלמיד]] ועל יכולותו לזכור את היסודות המוזיקליים.

זהו ביטויים של המקצבים הגופניים והמוזיקליים וכן של ה[[חוק]]ים הבסיסיים המשפיעים על ביצועם. על ידי השתתפות ב[[משחק]]ים פשוטים, תרגילים ו[[אלתור|אימפרוביזציות]]ים, למדים התלמידים כיצד לשלב בין מוזיקה ותנועה, וזאת על מנת לפתח אחידות ריתמית בין ה[[עין]], ה[[אוזן]], ה[[גוף]] וה[[מוח]]. הגדרת הריתמיקה עשויה להפוך מסובכת אף יותר - "מכל שיטות הלימוד המוזיקליות, גישת דאלקרוזדלקרוז היא ככל הנראה המעורפלת והקשה ביותר להגדרה. זאת משום שהיא חיה בתוך ה[[מורה|מורים]] עצמם, ולא ב[[ספר]]ים, [[שיר]]ים או חומרי-למידה מסוימים אחרים. ענפים, עקרונות ו[[אסטרטגיות למידה|אסטרטגיות]] מסוימות יוצרים חוט מקשר בין הדאלקרוזיאניםהדלקרוזיאנים, בעוד המורים עשויים להתבדל אחד מהשני במידה ניכרת, בתחומי העניין, המיומנויות וסגנונות ה[[הוראה]] שלהם".

המערכת-הלימודית הנודעת נבעה ישירות מתוך חוויותיו של ז'אק-דאלקרוזדלקרוז בתור מורה ל[[תורת המוזיקה|תיאוריה מוזיקלית]] ב[[קונסרבטוריון]] של [[ז'נבה]]. הוא אף גילה כי תלמידיו לא היו מסוגלים להעריך חוקים מוזיקליים בלא כל הבנה של הניסיון המוזיקלי התואם להם. שיטתו עודדה את התלמידים לחוש את השינויים ב[[זמן]], ב[[חלל]] וב[[אנרגיה]] המתרחשים במוזיקה דרך גילוי באמצעות למידה.

כאשר בריתמיקה נעשה שימוש עם [[מנעד]] (על פי רוב בשימוש בעת הקראה ראשונה של שירה ואימון האוזן) על ידי דלאקרוזדלקרוז הוא גילה כי דבר זה חידד את תפישת התלמידים את המוזיקה ואת יסודות הביצוע. דאלקרוזדלקרוז אף היה איש אלתור דגול. אשר על כן, פעמים רבות הוא עודד את תלמידיו להרגיש את המוזיקה שהוא אילתר בעזרת גופם כמו גם בשירה ובמשחק. דבר זה נודע ברבים בתור [[שיטת דאלקרוזדלקרוז]] כפי שהיא מוכרת בימינו אנו.