צלם אלוהים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הדגשה |
←לקריאה נוספת: , אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 1:
'''צלם אלוהים''' הוא ביטוי ומושג [[תאולוגיה|תאולוגי]], שמשמעותו שהאדם נבדל מכל היצורים החיים מכיוון שהוא נברא בצלם [[אלוהים]] וטבועה בו מהות אלוהית, הקובעת לו הערכה מיוחדת, וכן סטנדרטים של התנהגות.
==מקור==
[[קובץ:Man Made in the Image of God.jpg|ממוזער|250px|בספר [[בראשית]] מתואר שהאדם נברא בצלמו של ה[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]]]]
המקור למושג '''צלם אלוהים''' הוא בספר [[בראשית]], שם מתואר שהאדם נברא בדמותו ובצלמו של ה[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]].{{הערה|1="וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם '''בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ''' וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּ'''צַלְמוֹ''' '''בְּצֶלֶם אֱלֹהִים''' בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם: ({{תנ"ך|בראשית|א|כו|כז}})}}
==צלם אלוהים במשמעות של הידמות לאל==
[[רש"י]] מפרש שהצלם הוא חותם כמו תבנית של מטבע, ואותה תבנית היא תבנית אלוהית ודמות דיוקנו של האל, כלומר שצלם אלוהים עניינו הידמות האדם לאל, דבר הבא לידי ביטוי בכמה מישורים.{{הערה|להעמקה ולהרחבה בהבנת דברי רש"י, ולראיית פירושים רבים נוספים, ראה אוצר מפרשי התורה, מכון ירושלים תשע"ו, בראשית א כו}}
ה[[רמב"ם]] ורבנו [[בחיי בן אשר]] סברו שצלם אלוהים הוא התבונה המופשטת של האדם, שבה הוא משיג ומתבונן במהותו של העולם ויוצר [[הפשטה]] של העולם. הרמב"ם מבחין בין צלם, תואר ודמות. בעוד ש'''תואר''' הוא צורתו החיצונית של הדבר, '''צלם''' הוא מהותו הטבעית וצורתו הפנימית, ואילו '''דמות''' הוא מלשון דמיון, שלשכלו של האדם יש דמיון מה לשכל האלוהי, ולכן נאמר על האדם שהוא בצלמו ובדמותו של אלוהים.{{הערה|1=[http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_1_01.htm מורה נבוכים, חלק א' פרק א' ]}}
הידמות נוספת של האדם לאל היא בהליכה בדרכיו בעשיית טוב לזולת, כפי שכתב הרמב"ם בספר המצוות (עשין ח), שהאדם מצווה להדמות אל ה'בהתנהגות של חמלה ורחמנות כלפי הזולת, וכפי שכתב "[[ישראל מאיר הכהן|החפץ חיים]]" בספרו אהבת חסד, שצלם האלוהים ענינו כוח בנפשו של האדם להידמות אל השם בדפוסי התנהגותו שהם רק להיטיב ולעשות חסד עם הזולתו.
ברם ל[[חזקיה בן מנוח|חזקוני]] קשה לקבל את הפרשנות שיש דמיון בין האדם לאלוהים ולכן הוא מפרש שלושה פירושים אחרים.
::1. בצלם אלוהים הכוונה בדמות המלאכים, כפי שמפרשים בפסוק "והייתם כאלהים".
::2. מלשון שופט - "בצלם דיין ושופט ברא אותו".
::3. שהמקרא צריך להיות כתוב באופן הבא: "אלהים ברא אותו בצלם".
==צלם אלוהים במשמעות של כוח==
* הרב [[חיים מוולוז'ין]], בכיר תלמידי [[הגאון מווילנה]], מדבר על האלוהים – כבעל הכוחות כולם, ולאדם שנברא בצלמו יש כוח כזה לשלוט ולהניע את כל הכוחות שביקום, מרומה ועד תחתיתה ולהוסיף קדושה ואור במעשיו ומחשבותיו הטובים אפילו בפמליה של מעלה.{{הערה|1=נפש החיים, שער א' פרק ג'}}
* הרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון)|יוסף דב סולובייצ'יק]] מבאר שצלם אלוהים שבאדם מתבטא הן ביצירתיות הכריזמתית שבו, שבין היתר מאפשרת לו ליצור מודל תפיסתי של העולם ולהפוך מאובייקט לסובייקט, להשתלט על הטבע ולפתח אותו, והן בחיפוש אחר המשמעות שבבריאה ובכמיהה לנשגב.{{הערה|{{צ-ספר|שם=איש האמונה הבודד|מו"ל=מוסד הרב קוק|שנת הוצאה=תשנ"ב}}}}
==צלם אלוהים הכוח לבחור בטוב==
במקורות רבים משמעות בריאת האדם בצלם אלוקים היא, שלאדם יש הידמות אל ה' בכוח [[בחירה חופשית|הבחירה החופשית]] שיש לו. וכדברי רבי [[יעקב קרנץ|המגיד מדובנא]] שקבע כי המושג "צלם אלוהים" "נאמר על הבחירה הרצוניית... כי מצד שהאדם בצלם הקדוש ברוך הוא נתן לאדם רשות לעשות מה שירצה ואין האדם מוכרח במעשיו... ודבר זה מפני כי האדם נברא בצלם אלקים...".{{הערה|קרנץ, רבי יעקב (המגיד מדובנה), קול יעקב, עמ' 148}}
הציפיה מהאדם, שינצל את כוח הבחירה החופשית לבחור בטוב, כמפורש בכתובים: "...החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך.{{הערה|דברים ל', ט"ו – י"ט}}
עמידת האדם באתגרי החיים בכוח 'צלם האלוהים' שבו, בהליכה בדרכי האל, מזכה אותו להגיע בעתיד [[העולם הבא|לעולם הבא]], שלדעת [[מהר"ל מפראג|המהר"ל מפראג]] זוהי פונקציה של מעלת האדם בתור 'צלם אלוהים', כדבריו: "...האדם... יש לו מדרגות אלו; האחד, הגוף הנגלה. השני, הנשמה הנעלמת. השלישי, המדרגה שיש באדם שהוא מוכן לעולם הבא... והוא צלם אלקים שנברא בו האדם, ועל ידי זה יש בו המעלה האחרונה היא עולם הבא..."{{הערה|רבי יהודה ליווא (מהר"ל מפראג), דרך חיים, ירושלים: מכון ירושלים, כרך ו, פרק ו, עמ' שיח}}
==צלם האלוהים כמבטא יחסי גוף-נשמה== ▼
ה[[רמב"ן]] ו[[אברהם אבן עזרא|אבן עזרא]] טוענים שה[[נשמה]] שבאדם - החלק הרוחני המטפיזי שבו שאיננו מתכלה ונשאר לעד - הוא הצלם, שבו הוא מתדמה לאלוהים. ובעוד שמדברי הרמב"ן בפירושו על התורה נראה כי צלם האלוהים שבאדם מתייחס אל החלק הרוחני – חלק אלוה ממעל – שבו מתדמה האדם אל הבורא, ולא אל החלק הגשמי – שבו מתדמה האדם אל הארץ{{הערה|רמב"ן, בראשית א', כ"ו}}, בדברי מהר"ל לעומת זאת מבואר להפך, ש"בריאת האדם בעולם הגשמי ומצד עולם הגשמי נאמר על האדם שהוא בצלם אלקים...{{הערה|רבי יהודה ליווא ב"ר בצלאל (מהר"ל מפראג), דרך חיים (כרך ג'), פרק ג', עמ' שכ"ג – שכ"ה}}, כלומר שצלם האלוקים מתייחס דווקא לחלק הגשמי שבאדם. זאת אומרת שהאדם מתדמה לבורא אפילו מצד החלק הגשמי - "כי האדם אינו גשמי גמור, הן בנשמתו האלקית, שיש לו נשמה קדושה, והן מצד שנאמר בו "כי בצלם אלקים עשה את האדם" . כי יש בצורתו עניין אלקי, למי שיודע ברזי חכמה"{{הערה|רבי יהודה ליווא ב"ר בצלאל (מהר"ל מפראג), תפארת ישראל (כרך א'), פרק ד', עמ' ע"ח – ע"ט}}.בהתאם לקו הזה [[המהרל מפראג|המהר"ל מפראג]], לדוגמה, טען שצורת עמידתו של גוף האדם הזקופה, בשונה משאר החיות שכפופות וכאילו משתחוות לפניו, מרמזת שהוא כאלוהים יש בו את תכונת המלכות והשליטה. אלוהים שולט בעולמות המטפיזיים ואילו האדם שולט בעולם הפיזי.▼
לאמיתו של דבר, צלם האלוהים שבאדם מתייחס – לא לנשמת האדם בנפרד ולא לגופו – אלא הוא מורה על הצירוף של שניהם יחד,וכדברי [[שמשון דוד פינקוס|הרב פינקוס]]: "...הפלא האמיתי שבבריאת האדם, להרכיב נשמה קדושה עם גוף מעפר, וזה פלא אמיתי של מין האדם והמובן הנכון של צלם אלקים..."{{הערה|פינקוס, רבי שמשון דוד, תפארת תורה (חלק ב'), עמ' י"ח}}. מתוך כל איברי האדם הגשמיים, חיבור הנשמה עם הגוף מתבטא במיוחד בפנים, שכן פני האדם הוא "המקום שבו ניכר אור הנשמה בכלי הגוף"{{הערה|הוטנר, רבי יצחק, פחד יצחק – חנוכה, מאמר ז', אות ה', עמ' נ"ז}}. ולכן, צלם האלוקים המורה על חיבור הגוף עם הנשמה, מתייחס במיוחד אל פני האדם, כי "עיקר הצלם בא על הפנים דווקא, כי מציאות האדם בפנים שלו, שבו ניכר האדם, ונמצא מה שהוא, וזהו מציאותו"{{הערה|רבי יהודה ליווא ב"ר בצלאל (מהר"ל מפראג), דרך חיים (כרך ג'), פרק ג', עמ' ש"מ – שמ"א}}, ולכן "מלת 'צלם' בא על הפנים בפרט. וזה מפני כי הפנים בו ניכר ונמצא הדבר שיש לו פנים"{{הערה|רבי יהודה ליווא ב"ר בצלאל (מהר"ל מפראג), דרך חיים (כרך ג'), פרק ג', עמ' עמ' של"ב – של"ד}}. התבוננות בפני האדם מלמדת על חכמתו הפנימית, כי "עקר הצלם המאיר בפני האדם, היא חכמות הבורא, שנתן לאדם יתרון על הבהמה, היא המאירה בפני אדם, בבחינת: "חכמת אדם תאיר פניו"{{הערה|רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, תורה נ"ז, אות ו', עמ' ס"ח}}" – כלומר, "פני האדם הם המקום היחידי שבגוף, שדרכו זהרורי השכל בוקעים אל החוץ, חכמת אדם תאיר פניו"{{הערה|הוטנר, רבי יצחק, פחד יצחק – חנוכה, מאמר ז', אות ה', עמ' נ"ז}}.▼
▲ה[[רמב"ן]] ו[[אברהם אבן עזרא|אבן עזרא]] טוענים שה[[נשמה]] שבאדם - החלק הרוחני המטפיזי שבו שאיננו מתכלה ונשאר לעד - הוא הצלם, שבו הוא מתדמה לאלוהים. ובעוד שמדברי הרמב"ן בפירושו על התורה נראה כי צלם האלוהים שבאדם מתייחס אל החלק הרוחני – חלק אלוה ממעל – שבו מתדמה האדם אל הבורא, ולא אל החלק הגשמי – שבו מתדמה האדם אל הארץ,{{הערה|רמב"ן, בראשית א', כ"ו}}
▲לאמיתו של דבר, צלם האלוהים שבאדם מתייחס – לא לנשמת האדם בנפרד ולא לגופו – אלא הוא מורה על הצירוף של שניהם יחד, וכדברי [[שמשון דוד פינקוס|הרב פינקוס]]: "...הפלא האמיתי שבבריאת האדם, להרכיב נשמה קדושה עם גוף מעפר, וזה פלא אמיתי של מין האדם והמובן הנכון של צלם אלקים...".{{הערה|פינקוס, רבי שמשון דוד, תפארת תורה (חלק ב'), עמ' י"ח}}
==צלם אלהים כמודל התנהגותי==
שורה 42:
בתפיסה רחבה יותר, היו שטבעו את הביטוי "האדם - עולם קטן, העולם - אדם גדול"{{הערה|1=ביטוי כעין זה נמצא במדרש תנחומא: "ללמדך שהמשכן שקול כנגד כל העולם וכנגד יצירת האדם שהוא עולם קטן" (מדרש תנחומא פקודי פרק ג) ונמצא בהרבה הוגים יהודיים, כמו ספר העקרים מאמר שני פרק לא, דרשה לחתונה מהרמב"ן, מהר"ל נתיבות עולם א', נתיב האמת פרק ג ועוד רבים.}} ובו ציינו את הכוליות של כל אדם ואדם ואת המכלול הרב שיכול להשתקף באדם אחד. בהתאם לגישה זו אמרו חז"ל (ב[[משנה]], [[מסכת סנהדרין]], ד, ה), "כל [[המקיים נפש אחת]] מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא", ואכן אפשר לראות בכל אדם ואדם עולם ומלואו.
ה[[מלבי"ם]] בפרשנותו על הפסוק ב[[תהילים]]: {{הדגשה|אַךְ '''בְּצֶלֶם''' יִתְהַלֶּךְ אִישׁ, אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן, יִצְבֹּר וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם.|{{תנ"ך|תהילים|לט|ז}}}}, סובר, כי היחס שבין גוף האדם לנפשו הוא כמו היחס שבין עולם הטבע לאלוהות, וכמו שהאלוהות מתלבשת בעולם הטבע בעל החוקים הקבועים להנהיג אותו באופן בחירי ועל טבעי, כך לאדם יש יכולת להחלץ מהטבע של גופו וחוקיו ו"לברוא את עצמו בריאה חדשה להיות כבני אלהים", מתוך טבע תשוקת הנפש להתעלות לשורשה העליון.
על פי ה[[קבלה]] צורת גופו של האדם היא בצלם, באשר צורת תבניתו רומזת על רעיונות מופשטים ובמיוחד על האצילות העליונה ועשר הספירות שצורתו דוגמה להם.{{הערה|1=רבינו בחיי, פירוש ל{{תנ"ך|בראשית|א|כז|קצר=כן}}}}
==משמעויות הנגזרות ממושג הצלם==
מתוך הידיעה שהאדם נברא בצלם אלהים נובעת התפיסה של קידוש החיים האנושיים והאיסור החמור על רציחת אדם באשר הוא, באשר היא מבטלת חיים שיש להם או יכולה להיות להם משמעות אלוהית. מכאן גם נובעים רעיונות ה[[שוויון]], ה[[חירות האדם|חירות]] וה[[אחווה (רגש)|אחווה]] בין בני האדם, באשר כולם צאצאיו של [[אדם (דמות מקראית)|אדם הראשון]] ונבראים בצלם. [[חז"ל]] ביטאו זאת באומרם, שאין דמו של אדם אדום יותר משל חברו,{{הערה|1=בהקשר שמאיימים על אלמוני להרוג אותו, אם לא יהרוג פלוני, האם מותר לו לעשות כן? "אמר ליה: ליקטלוך, ולא תיקטול, מאי חזית דדמא דידך סומק טפי? דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי" (=אמר לו: יהרוגך, ולא תהרוג, מה ראית שדמך אדום יותר? אולי דמו של האיש ההוא אדום יותר?) (בבלי, פסחים כה ב, יומא פב ב, סנהדרין עד ב)}}
מסקנה נוספת מעניין הצלם, היא משמעות החיים העמוקה ביותר של האדם וייעודו הנעלה ביותר, הוא להלך בדרכי האלוהים, ולדבוק במידות האלוהיות של חכמה, תבונה, חסד ואהבה, יושר ואמת. כפי שכותב המקובל הרב [[משה קורדובירו]] בספרו [[תומר דבורה]]: "האדם ראוי שיתדמה לקונו, ואז יהיה בסוד הצורה העליונה צלם ודמות. שאילו ידומה בגופו ולא בפעולות, הרי הוא מכזיב הצורה, ויאמרו עליו, צורה נאה ומעשים כעורים"
הפסיכולוג [[ויקטור פרנקל]], בספרו "[[האדם מחפש משמעות]]" הולך בדרך זו, והוא טוען שהאדם החי ללא משמעות קיומית בעולם חלול, ריקני ומתפורר, ימצא את המזור העמוק ביותר לנפשו ב[[לוגוס]], במאמרות רוחניות או ליתר דיוק באידיאות, אפילו במצבים הקשים ביותר שהחיים מזמנים לו. ולכן תורתו נקראת [[לוגותרפיה]] - ריפוי באמצעות הלוגוס.
גם הפסיכולוג ההומניסט [[אריך פרום]], מחבר הספר "אומנות האהבה", טוען טענה דומה, שבעולם של "בדילות קיומית" שבה האדם מנותק ומפורד מהכול, האדם יוכל למצוא מזור לנפשו הכאובה מרוב בדידות, רק בהגשמת אידיאת האהבה ובחיבורו אל ישויות אחרות מתוך אהבה.
שורה 55:
לאורה של תפיסה זו של קדושת חיי האדם, חוקק [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] הקובע, בין היתר, "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם", "אין פוגעים בקנינו של אדם", ושכל אדם זכאי לחירות ולחופש תנועה ולצנעת הפרט, שאין להיכנס לרשות הפרט שלו ללא הסכמתו או לערוך חיפוש בו או בכליו בניגוד לרצונו, ואין לפגוע בסוד שיחו, בכתביו או רשומותיו.{{הערה|[http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Documents/yesod3.pdf חוק יסוד כבוד האדם וחירותו], באתר הכנסת}} ואכן, במדינות מתוקנות כדי להפר את פרטיותו של האדם ולהאזין לשיחו נדרש אישור של שופט שאמור לבקר את הזרוע המבצעת ולהגן על זכויות היסוד של האדם.
==משמעותיות הלכתיות==
בשל מעלת הצלם, ה[[מקרא]] מחמיר בעונשו של מי שהורג אדם, עד לכדי עונש מוות. {{הדגשה|שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם - דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי '''בְּצֶלֶם אֱלֹהִים''' עָשָׂה אֶת הָאָדָם|{{תנ"ך|בראשית|ט|ו}}}}. ביטוי מיוחד לכך עולה בחוקי התורה העוסקים בנזקי בהמה. על פי משפט התורה, [[נזקי בהמה|שור שנגח]] אדם והרגו מוצא להורג ב[[סקילה (עונש מוות)|סקילה]], בין אם היה השור תם או מועד, ובין אם ההרוג הוא עבד או אזרח.
מקור הדין הייחודי הזה בהשקפת המקרא בדבר צלם האלוהים שבאדם: {{ציטוט|תוכן=וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ '''מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ''' וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם: שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ '''כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם''': <small>({{תנ"ך|בראשית|ט|ה|ו}})</small>|מקור=|אנגלית=}}עוד על פי [[מקרא]], אשר מייחס את צלם האלוהים לגופו ולרוחו של האדם גם יחד, אין להשאיר אדם תלוי כל הלילה עד שירקב בשל חשש לביזויו וכך גם לביזוי אלוהים, אשר בדמותו קיים התלוי על פי הפסוק {{הדגשה|"לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי '''קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי''' וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלה"|{{תנ"ך|דברים|כא|כג}}}}. [[הרמב"ם]] פוסק זאת ב[[משנה תורה]], אך נאמן לשיטתו מתיר כחריגה מהמשפט הסדיר את השארת התלוי למען [[הרתעה (משפטים)|הרתעה]], כי עצם הפגיעה בגופו בלבד, אין בה פגיעה בצלם אלוהים.
[[רבי עקיבא]] ב[[מסכת אבות]] למד מספר [[בראשית]] כי "חביב אדם שנברא בצלם",{{הערה|1=מסכת אבות ג' י"ד, מכיוון שישנה חלוקה בדבריו בין האדם שבצלם אלוהים לבין מדרגה נוספת שהם ישראל שנקראים בנים, ניתן ללמוד שלשיטתו צלם אלוהים חל על כל האנושות.}}
למעשה הרבה מאוד מהמצוות שבין אדם לחברו, ובראשה מצוות [[ואהבת לרעך כמוך]]{{הערה|1=כך יש כאלו שמסבירים את הקשר בין שני חלקי הפסוק "ואהבת לרעך כמוך - אני ה'".}}, נובעות ונגזרות מתפיסה ראשונית זו ביחס לאדם. אין לפגוע או להזיק לאדם אחר בכל רובד ולעזור לו כמידת האפשר, ואף לפתח כלפיו רגשות חיוביים ולא שליליים, לא רק בגלל סיבות פרגמטיות או מוסר סובייקטיבי, אלא בעיקר בגלל מעלת הצלם שבו שאיננה ניתנת לערעור. אף שבדרך כלל, נושא זה לא מאוזכר בדת היהודית בריטואל הדתי הרגיל, בברכות החתונה אחת מהברכות (ברכת יוצר האדם) עוסקת במפורש בעניין ואומרת: "אשר יצר את האדם בצלמו. בצלם דמות תבניתו. והתקין לו ממנו בנין עדי עד." (ברכות אירוסין ונשואין).▼
▲למעשה הרבה מאוד מהמצוות שבין אדם לחברו, ובראשה מצוות [[ואהבת לרעך כמוך]],{{הערה|1=כך יש כאלו שמסבירים את הקשר בין שני חלקי הפסוק "ואהבת לרעך כמוך - אני ה'".}}
==לקריאה נוספת==
*נפש החיים לרבי [[חיים מוולוז'ין]].
*יאיר לורברבוים, '''צלם אלהים: הלכה ואגדה'''. ירושלים: [[הוצאת שוקן]], 2004.
*[[יהודה ברנדס|הרב ד"ר יהודה ברנדס]], '''יהדות וזכויות אדם - בין צלם אלוהים לגוי קדוש''', הוצאת [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], [[תשע"ג]].
*אפרים שפירא, '''צלם אלוהים ועם סגולה''', הוצאת [[כנרת זמורה-ביתן דביר]]
* יוסף דן, '''צלם אלהים'''. בתוך, ארתור א. כהן ופול מנדס-פלור (עורכים), אברהם שפירא (עורך המהדורה העברית), '''לקסיקון התרבות היהודית בזמננו: מושגים, תנועות, אמונות''', [[עם עובד]], תל אביב, תשנ"ג, 1986. עמ' 427-431.
| |||