הבדלים בין גרסאות בדף "אוניברסיטת בולוניה"

נוספו 6,050 בתים ,  לפני שנתיים
שחזור
(שחזור)
 
'''אוניברסיטת בולוניה''' (ב[[איטלקית]]: '''Università di Bologna''') היא [[אוניברסיטה]] ב[[בולוניה]] שב[[איטליה]], שבה לומדים ב-23 [[פקולטה|פקולטות]] 95,771 סטודנטים (נכון ל-2006).
 
האוניברסיטה היא העתיקה ביותר ב[[העולם המערבי|עולם המערבי]] ואחת האוניברסיטאות העתיקות בעולם. כתבי הזכויות הראשונים שלה התקבלו מ[[פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרידריך ברברוסה]] בשנת [[1158]]. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] חקרה ועדת היסטוריונים את תולדות האוניברסיטה וגילתה כי היא נוסדה כבר בשנת [[1088]]. האוניברסיטה חגגה את יום השנה ה-900 שלה בשנת [[1988]]. בעולם כולו מקדימות אותה רק שתי אוניברסיטאות: [[אוניברסיטת אל-קרוויין]] שב[[פאס]] ו[[אוניברסיטת אל-אזהר]] ב[[קהיר]] שב[[מצרים]].
 
הפקולטה ל[[רפואה]] של אוניברסיטת בולוניה נחשבת לראשונה בעולם בתחומה. לאוניברסיטה שלוחות לימוד ב[[רג'ו אמיליה]] וב[[אימולה]] ושלוחות לימוד ומחקר ב[[רוונה]], ב[[פורלי]] (Forlì), ב[[רימיני]] (Rimini) וב[[צ'זנה]]; "קולג'ו סופריורה" משמש כתוכנית מצוינות. בנוסף לכך קיימת שלוחה ב[[בואנוס איירס]]. שיטת הלימוד, כמו בכל איטליה מתבססת על בחינות בעל פה.
 
==רקע והיסטוריה==
</gallery>
 
==מרצים ידועים==
*[[מריה גאטנה אנייזי]], [[מתמטיקאית]].
*[[לאורה באסי]], מתמטיקאית.
*[[לואיג'י גלווני]], גילה את הדרך לבנית סוללות חשמליות.
*[[קמילו גולג'י]] - זוכה [[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] (1906)
*[[אוגוסטו מורי]].
*[[ג'וזואה קרדוצ'י]], [[משורר]] איטלקי, דוקטור לפילוסופיה ומרצה לספרות.
*[[ג'ובאני פסקולי]].
*[[אאוגוסטו ריגי]].
*[[מרצ'לו מלפיגי]], מייסד האנטומיה המיקרוסקופית, ונחשב להיסטולוג הראשון.
*[[רומאנו פרודי]], היה פרופסור לארגון תעשייתי ומדיניות תעשייתית; היה [[ראש ממשלת איטליה]]; נשיא הנציבות האירופית.
*[[אומברטו אקו]], כיהן כראש החוג לתקשורת של האוניברסיטה, שימש כיושב ראש איגוד הסמיוטיקנים העולמי.
 
==בוגרים ידועים==
ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]]:
*[[ג'ובאני קאסיני]]
*[[אוליסה אלדרובנדי]]
*[[מרצ'לו מלפיגי]]
 
ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]]:
*[[מריה גאטנה אנייזי]]
*[[לואיג'י גלווני]], כונה על ידי הבולוניזיים בשם "מורה ריקודי הצפרדעים
*[[יאקופו ברטולומאו בקרי]], פרופסור לכימיה, בודד את ה[[גלוטן]]
 
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]:
*[[קמילו גולג'י]] - זוכה [[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] <small>(1906)</small>
*[[ג'אקומו צ'מיצ'אן]]
*[[ג'וזואה קרדוצ'י]]
*[[ג'ובאני פסקולי]]
 
ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]]:
*[[אומברטו אקו]]
*[[וינצ'נצו בלצני]]
 
==יהודים וישראלים ואוניברסיטת בולוניה==
לפני [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה בבולוניה קהילת סטודנטים [[יהודים]]. בעוד שבאוניברסיטאות ב[[צפון אירופה|צפון]] וב[[מזרח אירופה]] נקבע כבר [[נומרוס קלאוזוס]] ליהודים, האוניברסיטאות ב[[איטליה]], ובראשן אוניברסיטת בולוניה, קיבלו בזרועות פתוחות את הסטודנטים היהודים. ב-[[1939]], עם כניסת [[חוקי הגזע באיטליה|חוקי הגזע]] באיטליה, נאלצה גם אוניברסיטת בולוניה להחיל חוקים אלו. עם זאת, במשך המלחמה נשמר התיעוד של אותם בוגרים. כך, עם תום המלחמה, קיבלו בחזרה כל בוגריה היהודים את תעודות הגמר וההסמכה שלהם, דבר שסייע לניצולים להשתקם. כיום קיימת באוניברסיטה קהילה של סטודנטים [[ישראל]]ים, וגם קהילה של מרצים, הן יהודים והן ישראלים. בין המרצים [[עמנואל פרץ]] (יהודי איטלקי, מרצה לפיזיולוגיה), [[מרינה מרינו]] (יהודייה איטלקייה, מרצה לביולוגיה), פרופסור [[אמליו קמפוס]] (רופא, מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי האוניברסיטאי ס. אורסולה ומרצה ל[[קליניקה כירורגית]] אופטלמית).
 
קהילת הסטודנטים ידעה תקופות שגשוג, למשל ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], ותקופות של שפל כמו סוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]]. בשנת 1972 למדו באוניברסיטה כ-1500 סטודנטים ישראליים לרפואה, שהתייחסו לאוניברסיטה כבית הספר לרפואה הרביעי של ישראל{{הערה|{{מעריב|אלי אייל|אנו ארץ שיא באחוז הרופאים והמשפטנים אך מהנדסים חסרים לנו בכל מקום|1972/03/03|01500}}}}.
 
כיום מחדשת קהילת הסטודנטים את פריחתה. הפקולטות שאותן פוקדים הישראלים בבסיסן לא השתנו עם השנים, והן בעיקר רפואה ו[[וטרינריה]] (הפקולטה יושבת כשלוחה באוזנו ד'אמיליה, הצמודה לבולוניה). בישראל קיימת קהילה וירטואלית של סטודנטים לשעבר, שכיום הם רופאים [[וטרינר]]ים בוגרי בולוניה.
<br />
 
==ראו גם==