הבדלים בין גרסאות בדף "מעמדה המשפטי והבינלאומי של רמת הגולן"

מיזוג הפניות לערכים מורחבים, סקריפט החלפות (- ב), אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון קישור לפירושונים
(מיזוג הפניות לערכים מורחבים, סקריפט החלפות (- ב), אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון קישור לפירושונים)
 
רמת הגולן כאזור '''[[גאופוליטיקה|גאופוליטי]]''' היא השטח שנמצא בידי ישראל מאז [[1967]], והוחל עליו החוק הישראלי ב-[[1981]] בחקיקת [[חוק רמת הגולן]]. שטח זה שייך מנהלית ל[[נפת גולן]] ומונה 1,154 קמ"ר. הוא כולל כשני שלישים מרמת הגולן הגאולוגית, וכן את חלקו הישראלי של החרמון.
'''מעמדה החוקי של רמת הגולן''', על פי [[חוק רמת הגולן]], הוא ש[[רמת הגולן]] היא חלק מ[[מדינת ישראל]] . מבחינה בינלאומית מעמדה של רמת הגלן מורכב, ונתון במחלוקת.
 
==המעמד החוקי במשפט הישראלי==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[חוק רמת הגולן]], [[חוק יסוד: משאל עם]]}}
{{הפניה לערך מורחב|חוק יסוד: משאל עם}}
החוק היחיד הנאכף ברמת הגולן הוא החוק הישראלי. ב-[[14 בדצמבר]] [[1981]] חוקקה [[הכנסת]] את "חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981" ובו נקבע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח [[רמת הגולן]]". החוק שהביא לסיומן 14 שנים של [[ממשל צבאי]] ברמת הגולן.
 
ב-[[1999]] התקבל בכנסת "[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/1703/1703_All.html חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999]" שזכה לכינוי "חוק שריון רמת הגולן", אשר לפיו החלטת ממשלה לוותר על שטח של המדינה תדרוש אישור של רוב חברי הכנסת (61 או יותר) וכמו כן אישור הוויתור על ידי רוב המצביעים ב[[משאל עם]], אך נקבע שסעיף זה יחול רק כאשר יחוקק [[חוק יסוד]] המסדיר משאל העם בישראל.
 
במהלך כהונת [[הכנסת השבע עשרה]] הציעו חברי כנסת רבים תיקון לחוק זה, ולפיו [[ועדת הבחירות המרכזית]] היא שתתקין תקנות לעניין עריכת משאל עם, ובכך תתייתר חקיקתו של חוק יסוד. ההצעה עברה בקריאה טרומית ב-[[16 במאי]] [[2007]] והכנסת הקימה ועדה משותפת לו[[ועדת הכנסת]] ולו[[ועדת חוקה, חוק ומשפט]]. הוועדה קיימה דיונים רבים בסעיפי החוק והחליטה להגיש אותו לקריאה ראשונה ולכלול בחוק עצמו את ההוראות לקיום משאל העם. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ב-[[30 ביוני]] [[2008]] והוועדה המשותפת קיימה מספר דיונים נוספים בנושא, אך לא סיימה את דיוניה עד התפזרות הכנסת לקראת עריכת [[הבחירות לכנסת השמונה עשרה]]. [[ממשלת ישראל השלושים ושתיים]], שקמה לאחר הבחירות, החליטה לתמוך בהחלת [[דין רציפות]] על הצעת החוק, והדיון בהצעת החוק בוועדה המשותפת נמשך גם ב[[הכנסת השמונה עשרה|כנסת השמונה עשרה]]. לבסוף החליטה הממשלה לתמוך בהצעת החוק בכפוף לארבע הסתייגויות שהציעה (בין היתר דרשה הממשלה שאם הוויתור יאושר ברוב של 80 חברי כנסת, לא יהיה צורך במשאל עם), וב-[[22 בנובמבר]] [[2010]] אישרה הכנסת את "חוק משאל העם",{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2263/2263.pdf חוק משאל העם]}}, ברוב של 65 תומכים לעומת 33 מתנגדים, עם ההסתייגויות של הממשלה.{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/vote/heb/Vote_Res_Map.asp?vote_id_t=14611 ההצבעה בקריאה שלישית באתר הכנסת]}}. ב-[[12 במרץ]] [[2014]] אישרה הכנסת את [[חוק יסוד: משאל עם]].
{{ש}}
 
==המעמד החוקי במשפט הבינלאומי==
{{להשלים}}
===נימוקים בעד זכותה של ישראל על רמת הגולן===
[[קובץ:The original Kushans on the land of Baron Rothschild in Horan.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קושאן|הקושאנים]] המקוריים על אדמות הברון רוטשילד ב[[חורן]], שגם כיום נמצאים בידיים יהודיות, בסיס להתיישבות היהודית בחבל ארץ זה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ונדבך במסד הטיעונים לחידוש התביעה להכרה בינלאומית בריבונות ישראלית על רמת הגולן]]
*על בסיס ההחלטה שהתקבלה ב[[ועידת סן רמו]] בנוגע לארץ ישראל. ההחלטה אשר איחדה, הלכה למעשה, את [[הצהרת בלפור]] עם [[מנדט חבר הלאומים|משטר המנדטים]], כללה חלק ניכר משטחי [[רמת הגולן]] בגבולות [[הבית הלאומי היהודי]]<ref>[https://www.golancoalition.org/he/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8/%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C/ היחדה למען הגולן]</ref> ולמעשה היא מסמך היסוד שכונן את [[המנדט הבריטי]] - [[אמנה בינלאומית]] מחייבת, שזכתה לאשרור [[חבר הלאומים]] [[סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות|והאו"ם]].
*משום היותה משך דורות רבים חלק בלתי נפרד מארץ ישראל אסם [[תבואה|תבואתה]] [[המלחמה על המים|ומקור מימיה]].
*התביעה להכללתה בשטח המדינה היהודית העתידית הונחה כבר בפני [[ועידת השלום בפריז (1919)]] על ידי [[ועד המשלחות היהודיות]] ימים ספורים לאחר [[הסכם ויצמן-פייסל]] עוד בטרם קמה [[הממלכה הערבית של סוריה]].
*מדינה יכולה לכבוש שטח לשם הגנה עצמית כל עוד שטח זה הכרחי להגנתה ולהחזיק בו כל עוד יש חשש שהשטח יחזור לשמש מקור איום כפי שהייתה [[החזית הסורית במלחמת ששת הימים]] ולפניה בתקופת [[המלחמה על המים]] ולפניה התקפות ה[[פת"ח]] משטח סוריה וההפגזות הסוריות מאז הסכמי שביתת הנשק של 1949 והתוקפנות הסורית ב[[מלחמת העצמאות]] שנסתיימה שהסורים כובשים ומחזיקים בשטח ממערב לגבול הבין לאומי של שנת 1923 שטח שעל פי [[החלטת החלוקה]] יועד למדינה היהודית.<ref>[https://www.golancoalition.org/he/%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99/ פרשנות קונסטרוקטיבית] של נשיא [[בית הדין הבינלאומי לצדק|בית הדין הבינלאומי]] לשעבר, השופט [[סטפןסטיבן שוויבל]] {{אנ|Stephen M. Schwebel}} המגשרת בין עקרונות משפטיים תאורטיים לבין עקרונות יסוד אחרים</ref>
*נחיצותה הביטחונית לקיומה של מדינת ישראל לנוכח [[יחסי ישראל-סוריה|תוקפנות העבר]] וביתר שאת [[מלחמת האזרחים בסוריה|העתיד העגום]] הצפוי לאזור.
 
==היחס הבינלאומי לנושא==
{{להשלים}}
[[מועצת הביטחון]] קיבלה את [[החלטה 497 של מועצת הביטחון של האו"ם|החלטה 497]] ששללה הכרה בהחלטת ישראל על [[סיפוח]] רמת הגולן.
 
ב-[[21 במרץ]] [[2019]] הצהיר נשיא ארצות הברית כי "כי "לאחר 52 שנים הגיע הזמן שארצות הברית תכיר באופן מלא בריבונות הישראלית ברמת הגולן, דבר חשוב מבחינה אסטרטגית וביטחונית לישראל וליציבות האזורית"."{{הערה|1=[https://www.israelhayom.co.il/article/643075 "הצהרה היסטורית של הנשיא טראמפ: "הגיע הזמן שארה"ב תכיר בריבונות ישראל בגולן"]}}
 
==ראו גם==