אפליית נשים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←בתרבות היהודית: עריכה |
←בתרבות היהודית: עריכה |
||
שורה 7:
===בתרבות היהודית===
{{ערך מורחב|מעמד האישה ביהדות}}
על פי ההלכה היהודית האורתודוקסית, הגבר הוא האקטיבי ב[[נישואים בהלכה|נישואים]] וב[[גירושים]]. חובות הבעל בנישואים מרובות מחובות האישה, אך מדין תורה (לפני [[חרם דרבנו גרשום]]) האיסור על פוליגמיה חל על נשים בלבד. נשים פסולות ל[[עדות]], ל[[שפיטה]] ולתפקידי הנהגה דתית, ואינן מורשות להשתתף באופן פעיל בטקסים דתיים בבתי הכנסת, כמו להיות גבאיות, חזניות, עולות לתורה או דרשניות. לפי דעות מסוימות, נשים אינן מורשות להשתתף בפעילות צבאית, לקבל תפקידי הנהגה ציבורית{{הערה|"דבר אחר שום תשים עליך מלך, מצות עשה. לא תוכל לתת עליך איש נכרי, מצות לא תעשה. איש נכרי, מיכן אמרו האיש ממנים פרנס על הציבור ואין ממנים האשה פרנסת על הצבור" (ספרי דברים פרשת שופטים פיסקא קנז).}}, כמו ראשות עירייה, חברות בכנסת או בממשלה, או אף להתמנות לתפקיד מנהלתי דתי, כמו להיות חברה ב[[מועצה דתית]]. בסוף [[2004]] סמדר גרוס הייתה האישה הראשונה שנבחרה לראשות מועצה דתית בעיר כפר סבא, חרף התנגדותו של רב העיר - הרב [[אברהם שלוש (כפר סבא)|אברהם שלוש]], שכתב "אין למנות ואין לבחור אשה בתור יו"ר המועצה הדתית"{{הערה|{{ynet|רענן בן צור|אשה ראשונה בראש מועצה דתית: "אפעל לקרוב לבבות"|3009768|26 בנובמבר 2004}}}}.▼
הטענה על אפליית מעמדן של נשים בתרבות היהודית מתייחסת לשני סוגים:
שורה 14 ⟵ 16:
יחד עם זאת, כבר בתקופת התנ"ך מסופר על מספר נשים שמילאו תפקידי מפתח. [[דבורה הנביאה]] שהייתה שופטת; [[יעל אשת חבר הקיני]] שהרגה את ראש הצבא [[סיסרא]]; [[חולדה הנביאה]] שהייתה יועצת [[יאשיהו]] המלך; [[עתליה]] שמלכה ביהודה; [[אסתר המלכה]] שהצילה את עם ישראל מהשמדה המונית; במקורות מאוחרים יותר מסופר על [[ספר יהודית|יהודית]] שהרגה את ראש הצבא [[הולופרנס]]; [[שלומציון המלכה]] שמלכה לאחר מות בעלה; ובתקופת התנאים על [[ברוריה]] שהייתה תלמידת חכם והשתתפה בדיוני בית המדרש.
▲על פי ההלכה היהודית האורתודוקסית, הגבר הוא האקטיבי ב[[נישואים בהלכה|נישואים]] וב[[גירושים]]. חובות הבעל בנישואים מרובות מחובות האישה, אך מדין תורה (לפני [[חרם דרבנו גרשום]]) האיסור על פוליגמיה חל על נשים בלבד. נשים פסולות ל[[עדות]], ל[[שפיטה]] ולתפקידי הנהגה דתית, ואינן מורשות להשתתף באופן פעיל בטקסים דתיים בבתי הכנסת, כמו להיות גבאיות, חזניות, עולות לתורה או דרשניות. לפי דעות מסוימות, נשים אינן מורשות להשתתף בפעילות צבאית, לקבל תפקידי הנהגה ציבורית{{הערה|"דבר אחר שום תשים עליך מלך, מצות עשה. לא תוכל לתת עליך איש נכרי, מצות לא תעשה. איש נכרי, מיכן אמרו האיש ממנים פרנס על הציבור ואין ממנים האשה פרנסת על הצבור" (ספרי דברים פרשת שופטים פיסקא קנז).}}, כמו ראשות עירייה, חברות בכנסת או בממשלה, או אף להתמנות לתפקיד מנהלתי דתי, כמו להיות חברה ב[[מועצה דתית]]. בסוף [[2004]] סמדר גרוס הייתה האישה הראשונה שנבחרה לראשות מועצה דתית בעיר כפר סבא, חרף התנגדותו של רב העיר - הרב [[אברהם שלוש (כפר סבא)|אברהם שלוש]], שכתב "אין למנות ואין לבחור אשה בתור יו"ר המועצה הדתית"{{הערה|{{ynet|רענן בן צור|אשה ראשונה בראש מועצה דתית: "אפעל לקרוב לבבות"|3009768|26 בנובמבר 2004}}}}.
ההבדל המוטמע ביהדות בין המעמדים הנובע משני מקורות אלה מצומצם ברמות שונות ביהדות של ימינו, בעיקר בזרמים לא אורתודוקסיים, כגון ה[[יהדות קונסרבטיבית|יהדות הקונסרבטיבית]] וה[[יהדות רפורמית|רפורמית]]. כמו בהקשרים רבים אחרים בהם נטען שישנה אפליה, יש הטוענים שביהדות אין מדובר כלל באפליה (יחס שונה למי שהם שווים ביסודם), אלא בהבחנה (יחס שונה למי שהם שונים ביסודם){{מקור}}.
| |||