ויקיפדיה

המאבק להרחקת אסדת לווייתן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
טל מאיר (שיחה | תרומות)
218 עריכות
אין תקציר עריכה
שורה 3:
'''המאבק להרחקת אסדת לווייתן''' הוא מאבק להרחקת אסדת הטיפול ב[[גז טבעי]] של מאגר [[לווייתן (שדה גז)|לווייתן]], הנבנית על ה[[מדף יבשתי|מדף היבשתי]], במרחק של 9.7 קילומטר מ[[חוף דור-הבונים|חוף דור]] אל פי באר הקידוח, בשדה לווייתן, מרחק של 130 קילומטר מהחוף, בשל היות האסדה [[בית זיקוק]] ענק על פני המים, ומכאן שבשגרה יפלטו חומרים [[זיהום אוויר|מזהמים לאויר]] ו[[זיהום ימי בישראל|לים]]. קיימת גם סכנה, שבמקרה של תקלת שפך יוזרמו כמויות גדולות יותר של מזהמים לים, ויפגעו בשורה של משאבים חיוניים, כגון: מפעלי התפלת מי-ים, חי וצומח תת-מימי, עופות, וחופי רחצה ומי תהום.
 
את המאבק מוליכה עמותת 'שומרי הבית' המאגדת אזרחים ומומחים בתחומים של הפקת אנרגיה, בריאות וסביבה{{הערה|בין המומחים התומכים בהרחקת האסדה מהחוף: דוד ברודאי ([[זיהום אוויר]]){{הערה|שם=זווית}}, ריק שטיינר (גז), [[עדי וולפסון]] ([[הנדסה כימית]]), איימי רוזנשטיין (סיכונים סביבתיים), אורי דיין (פיזור מזהמים), יוסי בר ([[מי תהום]]), אוריאל רובין (מנהל יחידה קרדיולוגית, [[המרכז הרפואי הלל יפה]]), עינת אהרונוב (מהתוכנית ל[[גאולוגיה]], נפט וגז), יועד צור (הנדסה כימית); כמו כן תומכים בכך: [[אבי גבאי]], וחברת הכנסת [[יעל כהן-פארן]].}}{{הערה|{{דבר ראשון|ארז רביב|מי הזיז את האסדה שלי?|141819|3 באוגוסט 2018}} }} בשיתוף איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל{{הערה|מייצג 18 רשויות מקומיות}} , חברי כנסת, והארגונים לשמירת הסביבה והים [[צלול]] ו[[מגמה ירוקה]]. שהיו שותפים למאבק להרחיק את הטיפול בגז מהיבשה לים, וכעת דורשים להרחיקו אל הבאר.
 
מיקומה של האסדה אושר על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=tps://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001245405|הכותב=|כותרת=למה הארגונים הירוקים לא תומכים בהרחקת אסדת הגז?|אתר=|תאריך=}}}} שורה של ארגוני איכות סביבה מרכזיים הביעה אף היא תמיכה במיקום האסדה, ביניהם [[החברה להגנת הטבע]], אדם טבע ודין ורשותו[[רשות הטבע והגנים]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5306837,00.html|הכותב=|כותרת=החברה להגנת הטבע: בעד הקמת האסדה מול חוף דור|אתר=Ynet|תאריך=}}}}.
בראשית שנת 2019 הוצבו רגלי האסדה כ-10 קילומטרים מהחוף. חלקה התפעולי (ה-Topside) צפוי להגיע ברבעון השלישי של שנת 2019 ויונח על הרגליים, שבולטות כעשרה מטרים מעל פני הים שעומקם במקום 87 מטרים. המאגר צפוי להפיק גז בסוף שנת 2019{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001270412|הכותב=|כותרת=יסודות אסדת לוויתן הגיעו למים הטריטוריאליים של ישראל|אתר=גלובס|תאריך=}}}}.
שורה 16:
שדות גז גדולים התגלו [[אזור כלכלי בלעדי|במים הכלכליים]] של ישראל בתחילת שנות ה-2000. שדה הגז "לווייתן" התגלה בדצמבר 2010, בעומק של 5,170 מטר מתחת לפני הים (בעומק מים 1634 מטר){{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.hebrewenergy.com/he/leviathan-license-whale/|הכותב=|כותרת=לווייתן; לויתן; קידוח לויתן|אתר=Energy Dictionary|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://maya.tase.co.il/reports/details/603563/2/0|הכותב=|כותרת=29/12/2010 16:02קידוח לויתן - תוצאות הלוגים|אתר=מאיה|תאריך=}}}}. זהו אחד משדות הגז הגדולים ב[[הים התיכון|ים התיכון]], עם [[עתודות סבירות|עתודות]] של כ-620 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM).
 
בשנת 2014, כשהוכרז על גילוי שדה הגז, החליטה חברת [[נובל אנרג'י]] מדיטרניאן לימיטד, שהיא הגוף המפעיל בהתאם להסכם תפעול משותף (JOA) בין בעלי הזכויות על השדה, לבצע את הטיפול הנדרש באתר הקידוח, שנמצא כ-120 קילומטרים ממערב ל[[חיפה]]{{הערה|שם=בעלי מניות|כמצויין ב[http://investors.nblenergy.com/static-files/e69bc8f9-c355-471e-b99a-ffdeebd57145 דו"ח השנתי של חברת נובל אנרג'י לבעלי המניות, 2014], עמ' 6 ו-39.}}{{הערה|שם=שחור}}. אולם באפריל 2016 שינתה החברה את ההחלטה, ובחרה באתר הנמצא כ-10 קילומטרים ממערב לחוף דור. המניעים לשינוי מיקום האסדה לא נמסרו באותה העת. במועד מאוחר יותר הודיעה שותפות לווייתן כי ההחלטה התקבלה משיקולים טכניים וטכנולוגיים, מסיבות סביבתיות{{הערה|שם=בעד}} וכלכליות, ומשיקולי בטיחות וביטחון{{הערה|שם=שחור}}.
 
כשנה לאחר מכן, כשפרויקט לוויתן היה בעיצומו, קבוצה של אזרחים שהתאגדו בעמותה בשם "שומרי הבית"{{הערה|שם=סביבה}}, פתחה במאי 2017 במאבק כנגד מיקום האסדה בקרבת החוף.
שורה 41:
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ד' באב התשע"ו (08 באוגוסט 2016), שעה 9:30|אתר=|תאריך=}}}}. בעזרת חיבור מאגר לויתן ומאגרי גז נוספים לתשתית האנרגיה, משרד האנרגיה מתכנן לסגור תחנות אלה בהדרגה החל מ-2022{{הערה|שם=הערה מספר 25001187:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001247927|הכותב=|כותרת=אפשר לנשום: תחנות הכוח הפחמיות בחדרה ייסגרו עד יוני 2022|אתר=|תאריך=}}}} ועד סוף שנת 2030{{הערה|שם=הערה מספר 25001187:1|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5367516,00.html|הכותב=|כותרת=השר שטייניץ: תחנה פחמית מזהמת כמו 25 תחנות על גז|אתר=|תאריך=}}}}.
* לטענתה של חברת נובל אנרג'י, שיעור פליטת המזהמים הצפוי באסדת לווייתן נמוך באופן משמעותי משיעור הפליטה באסדת [[תמר (שדה גז)|שדה תמר]]{{הערה|תחנת הטיפול בגז משדה "תמר" תוכננה להקמה על היבשה. בעקבות מחאות של תושבי האזור, שונתה התוכנית והתחנה הוקמה בים, במרחק של 23 ק"מ מחופי [[אשקלון]].}}, הפועלת כבר משנת 2013, עקב שימוש בטכנולוגית טיפול חדישה יותר. עם הפעלת האסדה בשנת 2014 החברה טענה שסך פליטות התרכובות האורגניות הנדיפות (VOC) מאסדת תמר הוא 38 טון בשנה,. בשנת 2017 עדכנה נובל, ששיעור הפליטה היה 1157 טון ב-2016, ויותר מ-1200 טון ב-2017. כמויות ה[[בנזן]] שפלטה אסדת תמר היו גדולות מהכמויות הנפלטות מכל המפעלים המזהמים בישראל גם יחד, כולל תחנות הכוח ו[[בז"ן]]{{הערה|שם=שחור|{{ynet|אילנה קוריאל|בין ירוק לשחור: המאבק על האסדה מול חוף דור|5309659|14.7.2018}}. בכתבה נטען, שתחנות הכוח פולטות יותר מזהמים (למשל: 54,180 טון תחמוצות חנקן בשנת 2016, לעומת 64 טון בלבד מאסדת גז "תמר"; אולם האסדה פולטת [[תרכובות אורגניות נדיפות]] (VOC), ובהם [[בנזן]] המסרטן בוודאות, בשיעור גבוה בהרבה מכל תחנות הכוח בישראל.}}{{הערה|[http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0857.pdf מרשם פליטות לסביבה], ד"וח שנתי 2016, שקפים 19 ו-23; בניגוד להתחייבות במצגת, הסכם פליטת מזהמים לא נחתם עד היום (פברואר 2019).}}. הפליטות מאסדת תמר, שנצבת מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, לא השפיעו על אכות האוויר בחוף וביבשה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0871.pdf|הכותב=|כותרת=דוח מפלס 2017, עמוד 19|אתר=|תאריך=}}}}.
*על פי המשרד להגנת הסביבה, על אסדת לוויתן תותקן מערכת סגורה להפחתת פליטת חומרים אורגנים נדיפים (VOC), וביניהם בנזן{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SeaAndShore/GassOilSea/gas_production_from_leviathan_rig/Pages/FAQ_gas_production_from_leviathan.aspx|הכותב=|כותרת=שאלות ותשובות בנושא הפקת גז מאסדת לווייתן|אתר=|תאריך=}}}}. המערכת תשלב מספר טכנולוגיות המוגדרת כ BAT (הטכנולוגיות המיטביות הזמינות) במטרה לאסוף את הגזים שעלולים להיפלט מחיבורים ופתחים שונים, ולהעבירם לדחיסה ולשימוש כמקור אנרגיה באסדה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=808|הכותב=|כותרת=שימוש בגז טבעי בישראל – הבטחה לשיפור איכות האוויר בצל חשש לזיהום בקרבת אסדת הטיפול|אתר=|תאריך=}}}}. על האסדה יוקמו גם שני לפידים (לחץ גבוה-HP ולחץ נמוך-LP) שתפקידם לשרוף גזים במקום לאפשר את פליטתם לאוויר. יעילותם המוכחת היא של {{הערה|שם=הערה מספר 25001187:0}}98-99%.
*על פי צוות הסביבה של נובל אנרג'י, רדיוס ההשפעה של האסדה על איכות האוויר יהיה מאות מטרים בלבד. כלומר, הפליטות מאסדת לוויתן אינן צפויות להשפיע על איכות האוויר ביבשה. גם לטענת פרופ' דוד ברודאי מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית של הטכניון, השפעת הפעילות השגרתית באסדה על קו החוף צפויה להיות נמוכה{{הערה|שם=הערה מספר 25001187:1}}. בחוות דעת שערך פרופ' מיכה ברחנא, מומחה לאפדימולוגיה סביבתית ולשעבר ממונה על רישום הסרטן במשרד הבריאות, בנוגע להשלכות הבריאותיות האפשריות של פעילות האסדה קבע הפרופ' שלא קיימת סבירות של השלכות בריאותיות מפעילות שנעשית במרחק של 10 ק"מ ממגורי אדם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hof-hacarmel.co.il/prdPics/%D7%97%D7%95%D7%95%D7%AA%20%D7%93%D7%A2%D7%AA%20%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%90%D7%A1%D7%93%D7%AA%20%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%9F%20-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4'%20%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%A0%D7%90%20-%20(2.8.17).pdf|הכותב=|כותרת=חוות דעת השפעות בריאותיות אסדת לוויתן - פרופ' ברחנא|אתר=|תאריך=}}}}.
* במהלך הובלת הגז הגולמי יורדת הטמפרטורה שלו ל-6 מעלות מתחת לאפס, ועל כן מוסיפים לו נוזל למניעת קיפאון {{אנג|Antifreeze}}. כשהחומר מגיע לייעדו, ממחזרים את החומר מונע הקיפאון,. באסדת תמר התגלה בעבר כי במהלך תהליך מחזור האנטיפריז נפלט בנזן לאוויר. נובל אנרג'י דיווחה כי היא מקימה מתקן שיפחית את הפליטות הללו למינימום. על פי דיווחי שותפות לוויתן באסדת לוויתן תופעל מערכת סגורה שתפחית למינימום פליטת חומרים לאוויר, ובכלל זה בנזן.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2018/oct_2018/prtr-2017data_560_major_Israeli_factories.aspx|הכותב=|כותרת=מה המפעלים בסביבה שלכם פולטים לאוויר, לים ולקרקע? פורסמו נתוני המפל"ס ל-2017 של יותר מ-560 המפעלים הגדולים בישראל|אתר=|תאריך=}}}}
* אחד מתוצרי זיקוק הגז הוא דלק בשם [[קונדנסט]], שהוא תערובת של פחמימנים במצב נוזלי. זהו חומר שימושי, אולם הוא נדיף ונפיץ ביותר (ובשל כך מכונה "בנזין טבעי"), הקונדנסט נכלל ב"חוק חומרים מסוכנים" התשנ"ג{{הערה|[http://www.aroundy.com/_sites/batshlomo/posts/ctK0ewXGJfy47RHp/5KF9d4.pdf היבטים בריאותיים בנוגע לקונדנסט]}}, של המשרד לאיכות הסביבה יחד עם חומרים נוספים ביניהם זהב, כסף ונפט. בשל כך על החברות המטפלות בו להצטייד ב"היתר רעלים". התוכנית של נובל אנרג'י היא להובילו בצינור תת-מימי ותת-קרקעי, שיטה שנחשבת לבטוחה ביותר להזרמה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/energy/naturalgas/documents/condensate-2016-report.pdf|הכותב=|כותרת=סוגיות סביבתיות ורגולטוריות הנוגעות לשינוע, אחסון ושימוש
בקונדנסט- תוצר לוואי נוזלי של הפקת גז טבעי|אתר=|תאריך=}}}} .
* מי-תוצר (או "מי-מוצר" כהגדרתם בתסקיר תמ"א 37ח'): אלה הם נוזלים הנותרים בסוף תהליך הטיפול בגז הטבעי,. הרכב מי-התוצר משתנה ממאגר למאגר{{הערה|שם=הערה מספר 25001187:2|{{קישור כללי|כתובת=https://www.americangeosciences.org/critical-issues/faq/what-produced-water|הכותב=|כותרת=What is produced water? -AGI|אתר=|תאריך=}}}}. הוא עשוי להכיל שמנים מסיסים ולא מסיסים, מוצקים מרחפים, מתכות וכימיקלים שונים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.wef.org/globalassets/assets-wef/direct-download-library/public/03---resources/wsec-2017-fs-013-iwwc-og-glossary---final---5.21.18.pdf|הכותב=|כותרת=Produced Water: Oil and Gas Terminology
Glossary|אתר=|תאריך=}}}}. אותם יש לסלק מאסדת הטיפול. רק אחרי סינון הרעלים, ניתן לשפוך את מי המוצר לים. החברה בודקת בקרבת אסדת תמר את השפעת הרעלים על דגים במרחק של עד 3 ק"מ. בתמר נעשה שימוש בשיטת "סקימר" לסילוק מכני של שמנים., למרות שמדובר בשיטה מיושנת יחסית. ניטור שנעשה בסביבות האסדה לאורך השנים מצא שמי התוצר לא משפיעים על הסביבה הימית{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://env.huji.ac.il/sites/default/files/env/files/dror_tzurel.pdf|הכותב=|כותרת=מערך הניטור הימי בישראל וניטור אסדות הפקת הגז - המשרד להגנת הסביבה|אתר=|תאריך=}}}}. לאסדת לווייתן תוכננה מערכת מתקדמת יותר שמשתמשת בחומר סופח הידרוקרבונים כדי לטפל במי התוצר{{הערה|שם=הערה מספר 25001187:2}}.
 
===סכנות זיהום בכוח===
שורה 77:
 
==טענות המתנגדים להרחקה==
* הארגונים התומכים באסדה קרובת חוף טוענים בהצהרתם המשותפת שאי אפשר להפעיל רגולציה על אסדה שנמצאת מחוץ ל[[מים טריטוריאליים]] (ב"מים הכלכליים"), ועל כן, היא מהווה סכנה סביבתית פוטנציאלית גדולה יותר{{הערה|שם=זווית}}. הטענה הזו הייתה נכונה עובדתית בעבר, ואולם בג"ץ הכריע בסוגיה הזו כי הרגולציה במים הכלכליים היא מספקת וכי ניתן לאכוף אותה. בנוסף בפועל, הרגולציה לא מצליחה להיאבק בזיהום חמור אפילו תחומי הארץ למשל בחיפה, ים המלח, נחלי הצפון והדרום ובאשקלון{{הערה|למשל, באשקלון יש כיום תחלואה ב[[סרטן (מחלה)|סרטן]] בשיעור של 8% יותר מהממוצע הארצי.}}.
** הטענה הזו הייתה נכונה עובדתית בעבר, ואולם בג"ץ הכריע בסוגיה הזו כי הרגולציה במים הכלכליים היא מספקת וכי ניתן לאכוף אותה. בנוסף בפועל, הרגולציה לא מצליחה להיאבק בזיהום חמור אפילו תחומי הארץ למשל בחיפה, ים המלח, נחלי הצפון והדרום ובאשקלון{{הערה|למשל, באשקלון יש כיום תחלואה ב[[סרטן (מחלה)|סרטן]] בשיעור של 8% יותר מהממוצע הארצי.}}.
* התוכנית עברה את כל הליך התכנון והאישור, בהליך תקין (כפי שקבע בג"ץ במספר פסיקות). כמו כן, חלק גדול מעבודות התשתית לתוכנית כבר בוצעו, כולל הנחת צינורות בקרקעית הים באתר המיועד, והאסדה נמצאת כבר בשלבי בניה מתקדמים במספנות של חברת נובל אנרג'י בטקסס. בנקודת זמן זו, ביטול התוכנית לאסדה קבועה יגרור הוצאה של כמה מיליארדי דולרים (הסכום נתון במחלוקת). כמו כן, [[תוכנית מתאר ארצית|תמ"א]] 37ח' (החלטת ממשלה 2933, 28 בפברואר 2001) אושרה אחרי 4 שנות דיונים ב[[המועצה הארצית לתכנון ולבנייה|מועצה הארצית לתכנון ולבנייה]], בהשתתפות הציבור, כולל ההחלטה לשנות את מיקום אסדת "תמר", מהיבשה למיקומה בים{{הערה|{{כלכליסט|ארי ליבסקר|רוטשילד על החוף: בתוך המחאה נגד אסדת הגז בחוף דור|3742104|14/7/2018}}; כנגד הטענה שהדיונים על תמ"א 37ח' התקיימו בהשתתפות הציבור, טוען [[יועד צור]], פרופסור ל[[הנדסה כימית]] מהטכניון: "בעת העבודה על תמ"א 37ח', לא נבחנה ברצינות חלופת FPSO, זאת למרות שאני, לפחות, העברתי לכל גורמי התכנון את המסר שזהו הפתרון המועדף. בעת הדיון במועצה הארצית לתו"ב אשר נכחתי בו, המתכנן ששכרה המדינה (אדם חף מכל יידע קודם בתחום הגז בשם גידי לרמן), טען כי אניית FPSO הוא פתרון לא ישים. לצערי, לא ניתנה לי ההזדמנות להפריך את דבריו ועל כן המועצה קיבלה את החלטתה על סמך מידע מוטעה. בנוסף, נטען בעבר כי המועצה אינה מוסמכת לדון בתוכניות הנוגעות למים הכלכליים. לאחרונה הובאה לידיעתי חוות הדעת מטעם המשנה ליועמ"ש, אבי ליכט, המבהירה כי דין חוק התכנון והבנייה במים הכלכליים כדינו במים הטריטוריאליים. בכל מקרה, טיעון המים הכלכליים נשמע לי יותר מכל דבר אחר כסתם תירוץ גרוע. לא יכול להיות מצב בו סדר הדיון מוציא מכלל אפשרות מראש את החלופה הטובה ביותר."}}.
**פעילי המחאה אומרים בתגובה לטענה זו, שבג"ץ מעולם לא דן במיקום האסדה בים ולא נדרש לדון בה, וכן שוועדות התכנון והבנייה לא בחרו בחלופה הרחוקה של אסדה צפה מעל באר הקידוח, שכונתה "חלופה 9", עקב הסברה השגויה, שלא ניתן להפעיל את הרגולציה הישראלית על תחומי המים הכלכליים. כך למעשה נבחר פתרון שאיננו מיטבי, על ידי כך שהפתרון המיטבי נמחק מהלוח ולא התאפשר לבחור בו. בנוסף, טוענים הפעילים, בשלב הזה יש צורך רק בקנס כספי כדי לתקן את מה שמוגדר על ידם כטעות, בעוד שבעתיד יהיה תשלום בריאותי וסביבתי, בנוסף לזה הכספי.
*בינואר 2019 עתרו "שומרי הבית" ושמונה רשויות מקומיות לבית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה למנוע את התקנת האסדה במקום המיועד לה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3754151,00.html|הכותב=|כותרת=עתירה נגד אסדת לוויתן: "נובל אנרג'י לא מסוגלת להרים פרויקט שיעמוד בדרישות חוק אוויר נקי"|אתר=|תאריך=}}}} . בית המשפט דחה את העתירה {{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/758553|הכותב=|כותרת=ביהמ"ש המחוזי בחיפה דחה את הבקשה למנוע את כניסת אסדת לוויתן|אתר=|תאריך=}}}} וחייב את העותרות לשלם למשיבות הוצאות כוללות בהיקף של 20,000 ₪ {{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ruling.co.il/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%96%D7%99-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%95-%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%AA%22%D7%9E-31320-01-19_ccc20fe7-36ab-4055-a1e3-21ab6430c28c|הכותב=|כותרת=בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 31320-01-19|אתר=|תאריך=}}}}.
* שדות הגז "תמר" ו"לווייתן" מסווגים כשדות עם תכולת קונדנסט נמוכה (1.3 ו-1.8 חביות למיליון רגל מעוקב, בהתאמה); על פי דיווחי חברת נובל אנרג'י, אסדת "תמר" עומדת בדרישות תכולת הקונדנסט, וכך גם עתידה להיות אסדת "לווייתן"{{הערה|[http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/energy/naturalgas/documents/condensate-2016-report.pdf "סוגיות סביבתיות ורגולטוריות הנוגעות לשינוע, אחסון ושימוש בקונדנסט"], דו"ח [[המשרד להגנת הסביבה]], באתר "סביבה"}}. על כך אומרים פעילי המחאה, כי תכולת הקונדנסט במאגר לוויתן איננה ידועה או שלא נחשפה, למרות הבטחות ופניות רבות. הדגימה היחידה שפורסמה היא דגימה מקידוח ניסיון משנת 2011, שאין להסתפק בה.
**על כך אומרים פעילי המחאה, כי תכולת הקונדנסט במאגר לוויתן איננה ידועה או שלא נחשפה, למרות הבטחות ופניות רבות. הדגימה היחידה שפורסמה היא דגימה מקידוח ניסיון משנת 2011, שאין להסתפק בה.
* בנוסף לכך, כאשר יובל שטייניץ כיהן כשר האנרגיה, הוא הודיע ששינוי השיטה לאסדה צפה, יעכב את הפקת הגז במספר שנים, וידחה את השבתת תחנת הכוח הפחמית [[אורות רבין]], דבר זה היה גורם להמשך זיהום האוויר בתוצרי פחם, במקום ניצול יתרון הגז הטבעי.
** פעילי המחאה אומרים בתגובה לטענה זו, שתחנת "אורות רבין" מיועדת להיסגר רק ב-2022, ועל כן גם הדחיה הצפויה של כשנתיים לא תשפיע על כך. {{הערה|{{TheMarker||נחמיה שטרסלר, אל תבלבל אותנו עם העובדות|1.6337888|2 באוגובט 2018}} }}
שורה 97 ⟵ 95:
**המתנגדים טוענים, כי תמ"א 37ח' מאפשרת הצבת מכלית אחסון צפה מטיפוס FSO בצמוד לאסדת הרגליים קרובת החוף, נובל אנרג'י ציינה בכנסים ציבוריים שאין תכנית להפעלת מערך כזה בלוויתן. בנוסף, טוענים המתנגדים שחברת נובל אנרג'י היא שיאנית תקלות השפך ממתקנים קרקעיים במדינת קולורדו מזה 6 שנים ברציפות, וכי מיכלי אחסון הקונדנסט שלה דולפים אדים רעילים באופן שגרתי.
* רני עמיר, מנהל מחוז חיפה ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]], שניהל את אגף ים וחופים, הצהיר על תמיכתו באסדה קרובה{{הערה|[https://finance.walla.co.il/item/3174449 סכנה סביבתית או תושבים מפונקים? המאבק על הגז הטבעי -וואלה] לדבריו של עמיר: ״לא ניתן להצביע על השפעה ספציפית שלילית של האסדות על איכות מי הים, הקרקעית או החי הימי. מבדיקות מי הים ניתן להבחין שהמליחות הגבוהה של מי הייצור יורדת לערכים טבעיים של מי הים כבר במרחק של עד כקילומטר אחד מהאסדה. גם ריכוזי המתכות בקרקעית סביב האסדות אינם חורגים מהערכים הטבעיים לקרקעית הים בישראל. פיזור מי הייצור באסדת לווייתן צפוי להיות דומה למה שקורה באסדת תמר. בנוסף, האסדה ממוקמת יותר מ-15 קילומטר ממתקן ההתפלה בחדרה, וכיווני הזרמים באזור מבטיחים שאין שום חשש לזיהום מי ההתפלה עקב פעילות האסדה״.}}{{הערה|שם=זווית|[http://www.zavit.org.il/%D7%92%D7%96-%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%A9%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A1%D7%93%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%9F/?gclid=EAIaIQobChMIg8KH4duw3wIVqrXtCh3DQAMwEAAYBCAAEgKLifD_BwE אתר "זווית" למדע ולסביבה, 20 ביולי 2018]}}.
* [[החברה להגנת הטבע]] ו[[רשות הטבע והגנים]] הודיעו על תמיכה בבניית האסדה קרוב לחוף{{הערה|שם=בעד|{{ynet|אילנה קוריאל|החברה להגנת הטבע: בעד הקמת האסדה מול חוף דור|5306837|9.7.2018}} }}. להצהרה שפרסמו הצטרפה גם עמותת [[אדם טבע ודין]]{{הערה|[http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=281&ArticleID=2214 מתוך אתר אט"ד]}}{{הערה|שם=זווית}}. אולם בתשובה לשאלה, אמר חוקר זיהום האוויר של העמותה, אריה ונגר, שאינו יודע מה קצב הפליטה של המזהמים באסדת תמר, ושהנושא אינו בתחום מומחיותו{{הערה|[http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=1165&ArticleID=33 דיווח] באתר אט"ד}}.
* טענות לשיקולים אנוכיים. בית המשפט העליון, ובהמשך גם בית המשפט המחוזי בחיפה, קבעו שהמניע למאבק הוא מסוג [[נמב"י|נמב"י (נגד מיקום בחצרי)]]. השופטת דפנה ברק ארז שדנה בעתירה שהגישו המתנגדים לאסדה, כתבה בפסק דין בו דחתה את עתירתם: "לא ניתן להשתחרר מהתחושה כי זהו אחד מאותם מקרים שבהם עומדת ברקע העתירות טרוניה של NIMBY. היינו שהן מבטאות את האינטרס המוכן לכל כי מתקנים שלהם השלכות סביבתיות ובטיחותיות ימוקמו במקום אחר ורחוק ״לא בחצר האחורית שלי״. דא עקא, שבסופו של דבר אמור להימצא למתקנים אלה מקום כלשהו. כשמצאנו שההליך באשר למיקומם של המתקנים היה, בעיקרו של דבר, תקין, תוצאתו היא המכריעה"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://supreme.court.gov.il/Pages/SearchJudgments.aspx?&OpenYearDate=2014&CaseNumber=8077&DateType=1&SearchPeriod=8&COpenDate=null&CEndDate=null&freeText=null&Importance=null|כותרת=Search Judgments|אתר=supreme.court.gov.il|תאריך_וידוא=2019-03-02}}}}.
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/המאבק_להרחקת_אסדת_לווייתן"