עומדים על כתפי ענקים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קישור
שורה 5:
* השימוש המתועד הראשון בביטוי הוא מן [[המאה ה-12]], ומיוחס על פי [[ג'והן מסולסברי|ג'ון מסולסברי]] לפילוסוף הצרפתי ה[[ניאופלטוניזם|נאו-פלטוני]], [[ברנאר משארטר]]. הנוסח המלא הוא: {{ציטוט|תוכן=ברנרד משרטר היה נוהג לומר, כי "אנו כננסים היושבים על כתפי ענקים, שיכולים אנו לראות דברים רבים יותר ורחוקים יותר מאשר הם, לא דווקא בשל חדות ראייתנו או חוסן גופנו אלא משום שאנו נישאים ומרוממים לגובה על ידי גודלם הענקי"|מקור=ioannis saresberiensis, metalogicus, lib III}}
 
* החל מהמאה ה-13, התרחב השימוש גם בכתבים יהודיים, לאחר שבעל ה"[[תוספות רי"ד]]"{{הערה|1=שו"ת הרי"ד, סימן סב}} השתמש בביטוי (ששמע בסביבתו הנוצרית) כדי להצדיק את האפשרות לחלוק על הקדמונים, שנחשבו לגדולים יותר ב[[תורה]] {{ציטוטון|כך אנו ננסים רוכבים על צווארי ענקים מפני שראינו חכמתם}}. גם בהקדמה לספר "[[שיבולי הלקט]]", המחבר מביא משל זה בשם "אחד מחכמי אומות העולם". ידועה גם ההקדמה של מחבר "[[יצחק די ליאון|מגילת אסתר]]" ל[[ספר המצוות להרמב"ם]], שבין היתר משתמש בנימוק זה "שהביא החכם הרופא [[שלמה אלמולי]]" כדי להצדיק "איך מלאני לבי לבא ולסתור דבר מדברי הראשונים, והמה חכמים מחוכמים".
 
* בסמליות האמנותית בנצרות משויכת התמונה של ילד הרוכב על גבי ענק ל[[כריסטופורוס הקדוש]], הנושא את [[ישו]] התינוק על כתפיו.