הנעה וקטורית – הבדלי גרסאות

בשונה משיטת הניהוג האווירודינמית, שיטת הניהוג הווקטורי מורכבת יותר מבחינה חישובית. בשיטת הניהוג האווירודינמי, יש פשוט לשנות את זווית הכנפיים בכיוון מסוים כדי לייצר כוח אווירודינמי בכיוון ניצב למהירות הטיל, מה שמאפשר פנייה. בשיטת הניהוג הווקטורי, לעומת זאת, ביצוע פנייה מתואמת אינו אפשרי, משום שבכל כיוון שנפעיל דחף תיווצר פנייה של מרכז המסה וסיבוב של הטיל סביב ציר מסוים (אחת מדרגות החופש של הסיבוב שלו) שהן במגמות הפוכות. נניח למשל שברשותנו טיל במצב אנכי ושאנו רוצים לפנות ימינה. לשם כך יש להטות את הדחף מעט ימינה כך שייווצר רכיב דחף ימינה. אולם, במצב זה ייווצר מומנט סיבוב על הטיל בכיוון הפוך לכיווןל[[כיוון השעון]], ולכן לא יהיה תיאום בין כיוון ציר הטיל וכיוון התנועה שלו, כלומר תהיה [[זווית התקפה]] שונה מאפס.